תסמיני PTSD מעלים סיכון למחלת לב כלילית (מתוך Arch Gen Psychiatry)

מחקר חדש מצא, כי סימפטומטולוגיה גבוהה יותר של תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTDS) עלולה להעלות את הסיכון למחלת לב כלילית בגברים מבוגרים.

לדברי החוקרים, מגוון משתנים של PTDS, כגון רמות גבוהות של פעילות סימפטטית והפרעה בוויסות ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, קושרו לסיכון לנזק עורקי ולמחלת לב כלילית. מאחר שהפרעות פסיכולוגיות מצויות לעיתים קרובות בקרב חולי לב, לא ברור האם הבעיות הפסיכולוגיות מקדימות את המחלה הלבבית או מתרחשות כתוצאה ממנה.

החוקרים העריכו נתונים מגברים, ששירתו בצבא האמריקני והשלימו את ה-Mississippi Scale for Combat-Related PTSD ב-1990 (1002=n) או את ה-Minnesota Multiphasic Personality Inventory 2 Keane PTSD scale ב-1986 (944=n). כאשר התוצאה העיקרית הייתה היארעות מחלת לב כלילית במהלך מעקב עד מאי 2001.

נמצא, כי עבור כל עלייה בסטיית תקן אחת ברמת הסימפטומים ב- Mississippi Scale for Combat-Related PTSD, הגברים הראו סיכון יחסי מתוקן לגיל של 1.26 לאוטם שריר לב לא פטאלי ולמחלת לב כלילית פטאלית יחד, ושל 1.21 לכל התוצאות של מחלת לב כלילית (אוטם שריר לב לא פטאלי, מחלת לב כלילית פטאלית ואנגינה). תבנית תוצאות דומה התקבלה בשימוש ב- Multiphasic Personality Inventory 2 Keane PTSD scale.

לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון המדגים קשר פרוספקטיבי בין תסמיני PTSD ומחלת לב כלילית, ותוצאותיו מראות כי רמה גבוהה יותר של תסמיני PTSD עלולה להעלות את הסיכון למחלת לב כלילית בגברים מבוגרים.

לסיכום, על אף שקיימות השערות רבות אודות הקשר בין PTSD ומחלת לב כלילית, מרבית ההוכחות הקיימות מקשרות באופן בלתי ישיר את PTSD עם גורמי סיכון כליליים או עם תהליכים נוירואנדוקריניים, הידועים כקשורים להפרעה בוויסות הקרדיווסקולרי. תוצאות המחקר מציעות, כי חשיפה לטראומה ולסטרס ממושך מעלה לא רק את הסיכון לבעיות נפשיות קשות, אלא אף למחלת לב כלילית.

הערת המערכת: לנו בישראל למחקר הזה משמעות רבה…רק לאחרונה דווח על כך שכשליש מתושבי הצפון סובלים מהפרעות פוסט טראומטיות בעקבות המלחמה בצפון.

http://e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=17&ContentID=106546

כמו כן, מעניין להזכיר בהקשר זה את הערתו של פרופ’ כץ מתוך תיאור מקרה שהוצג לאחרונה ממערך הלב בברזילי באשקלון על הקשר בין אישפוזים בגין תסמונת כלילית חדה לנפילת קסאמים.

http://www.israel-heart.org.il/barzilai_case.html

Arch Gen Psychiatry. 2007;64:109-116

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן