חשיבות מספר האישפוזים ביום בבית החולים (Arch Intern Med)

ממחקר חדש, שפורסם בגליון 8 בינואר של Archives of Internal Medicine, עולה כי עומס עבודה גדול, המוטל על הצוות הרפואי, ביום קבלת חולים, עשוי להעלות את משך השהות בבית החולים, את הסיכון לתמותה, ואת סך כל העלויות.

מנגד, נמצא קשר בין עליה בעומס העבודה הצוותי לאחר אישפוז חולה, ובין ירידה במשך השהות בבית החולים וסך כל העלויות. ייתכן שהדבר נובע כתוצאה מהתאמה של רמת השירות לעומס העבודה.

מחקרים קודמים שבחנו את השפעת עומס העבודה המוטל על הצוות הרפואי על תוצאות הטיפול העלו תוצאות סותרות. לדוגמא, מחקר אחד מצא כי שיטות שנועדו לצמצם את עומס העבודה, הביאו לירידה במשך האישפוז והבדיקות שהוזמנו, בעוד שמחקר אחר מצא כי שיטות אלו, בשילוב עם אחרות, הביאו לעליה בשיעורי הסיבוכים ועיכוב בבדיקות.

הממצאים החדשים מבוססים על מחקר שכלל 5742 מבוגרים, שאושפזו במרכז רפואי אקדמי כללי, במהלך התקופה שבין יולי 1998 ויוני 2001. עם כל אישפוז נוסף ביום קבלת חולים, משך האשפוז, סך העלויות, והסיכון לתמותה בבית החולים, עלו ב-3.09%, 2.31% ו-9%, בהתאמה. קפיצה גבוהה בסיכון לתמותה נרשמה כאשר מספר המאושפזים עלה על 9.

מנגד, עם כל חולה שהוכנס תחת רשימת החולים של הצוות הרפואי במהלך השהות בבית החולים, משך השהות וסך העלויות ירדו ב-5.3% ו-5.11%, בהתאמה. ממצאים אלו היו בולטים עוד יותר כאשר מספר החולים באחריות הצוות עלה על 15.

לממצאים הנוכחיים יש השלכות חשובות בכל הנוגע לטיפול בחולים. תוכניות המבקשות לצמצם את סך העלויות ומשך האישפוז, עשויות לשאוף למצוא דרכים לצמצם את עומס האישפוזים על הצוות הרפואי, תוך זמינות מירבית של משאבים אחרים בימים ללא קבלות.

לסיכום, איזון התוצאות הקליניות והתוצאות הכלכליות עם המשאבים הזמינים, וההשפעה החינוכית של שינויים באירגון הצוותים הרפואיים, הן משימות חשובות לתכניות הכשרה ובתי חולים אוניברסיטאים, בשנים הקרובות.

Arch Intern Med 2007;167:47-52.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן