פגיעה חדה בכליה הדורשת דיאליזה לאחר השתלת לב מנבאת תמותה (מתוך Am J Kidney Dis)

מחצית מהחולים הדורשים דיאליזה לאחר השתלת לב ימותו בתקופה, שסביב הניתוח והסיכון לפגיעה כלייתית חדה הדורשת דיאליזה גבוה מאוד עם ההשתלה.

הסיכון לליקוי בתפקוד הכליה עם מחלת לב באופן כללי מתועדת היטב והסיכונים ארוכי טווח של פגם בתפקוד הכליה לאחר השתלת לב גם כן ידועים. במחקר, שפורסם במהדורת נובמבר של American Journal of Kidney Diseases, החוקרים בדקו את הסיכון סביב הניתוח של פגיעה כלייתית חדה הדורשת דיאליזה בקרב 756 חולים, שנזקקו להשתלת לב בין שנים 1993 ו-2004.

פגיעה כלייתית חדה קרתה ב-44 (5.8%) מבין מושתלי לב. שיעור התמותה הכללי בחולים אלה היה 50%. הסיכון היה 1.4% בחולים מושתלים ללא פגיעה כלייתית חדה במהלך התקופה הפוסט ניתוחית. שיעור התמותה הכללי היה 4.2%.

גורמי סיכון פרה ניתוחיים עבור פגיעה כלייתית חדה היו סוכרת, ניתוח קרדיאלי קודם, שימוש במשאבת בלון תוך אאורטלית, רמות אלבומין וקריאטינין בסרום, ניקוד חומרה קלינית גבוה ו-CIT       (cold ischemia time). גורמי סיכון תוך ניתוחיים היו זמן מעקף קרדיו-פולמונרי וצורך בעירויי דם.

OR עבור פגיעה כלייתית חדה הדורשת דיאליזה לאחר השתלת לב היה 3.5 עם סוכרת תלוית אינסולין, 2.7 עבור רמה גבוהה של קריאטינין, 1.29 עבור זמן מעקף קרדיו-פולמונרי ו-0.34 עבור רמה גבוהה של אלבומין בסרום.

השכיחות של סיבוכים קרדיאליים היו 43.2% במושתלי לב עם פגיעה כלייתית חדה בהשוואה ל-5.5% עבור חולים ללא פגיעה כלייתית חדה. השכיחות של סיבוכים נוירולוגים היה 18.2% בהשוואה ל-2.3% עבור אלה ללא פגיעה כלייתית חדה. השכיחות של זיהום רציני היה 54.6% בהשוואה ל-7.2% עבור אלה ללא פגיעה כלייתית חדה לאחר השתלת לב.

לדברי החוקרים מדובר במחקר רטרוספקטיבי. באופן אידיאלי הם רוצים להוריד את הסיכון ולהוריד תמותה (עקב פגיעה כלייתית חדה) ובכך בעצם להגדיל הישרדות, אך לא ניתן להגיד מה האפקט על הורדת חלק מגורמי הסיכון הניתנים לשינוי, כגון הורדת רמת האלבומין, רמת הקריאטינין או זמן המעקף, היות וזה ניתוח רטרוספקטיבי.

באופן אידיאלי, החוקרים רוצים להגיע עם אינדקס סיכון או עם ניקוד סיכון, כך שיהיה ניתן לתפור טיפול פוסט ניתוחי לכל חולה. אם יהיה ניתן לדעת, שחולה נמצא בסיכון גבוה לפגם בתפקוד כלייתי, יהיה ניתן להשתמש בתרופות מדכאות מערכת חיסון עם פחות רעילות או להשתמש במינונים נמוכים יותר של תרופות הרעילות לכליות.

Am J Kidney Dis 2006;48:787-796

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן