חשיבות הוספת נוגדנים כנגד המשלים לטיפול PCI בחולים עם STEMI

שתי מטרות ראויות של טיפול במקרי STEMI (ST-Elevation MI), שנותרו פתוחות כוללות מניעת נזק רה-פרפוזיה והגבלת גודל האוטם הלבבי, אך נראה כי טיפול ב-Pexelizumab, נוגדנים כנגד C5 של המשלים, לא יסייע בהשגת מטרות אלו. במחקר APEX-AMI (Assessment of Pexelizumab in Acute Myocardial Infarction), שפורסם בגליון 3 בינואר של Journal of American Medical Association, נמצא כי טיפול אדג’וונטי בתכשיר זה, ביחד עם PCI מוקדם, לא השפיע על שיעורי התמותה לאחר 30 יום, או על מדדים קליניים אחרים.

במחקר נכללו 5745 חולים מ-17 מדינות, עם Acute STEMI ומאפיינים אלקטרוקרדיוגרפיים בסיכון גבוה, שעברו PCI בתוך 6 שעות מהופעת התסמינים. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Pexelizumab או פלסבו. שיעורי התמותה מכלל הסיבות היו דומים בשתי הקבוצות (4.1% לעומת 3.9%, בהתאמה) לאחר 30 ימים, כמו גם מדד משולב של תמותה, שוק או אי-ספיקת לב (9% לעומת 9.2%). שיעורי המדד המשולב לאחר 90 ימים היו מעט גבוהים יותר, אך גם כן דומים.

במאמר מערכת נכתב כי לאור ממצאי המחקר, נראה כי אין יתרון נוסף בטיפול בתרופה זו למניעת נזק רה-פרפוזיה, כאשר משמשת בנוסף לטיפול PCI בחולים עם STEMI. יתרה מזאת, לא נראה כי ייערכו מחקרים נוספים בנוגע לתרופה הנ”ל בעתיד.

עם זאת, עדיין נותר מקום לבחון את ההשערה הבסיסית, לפיה השפעה על מדיאטורים דלקתיים תביא לשיפור בתוצאות הקליניות, ע”י הקטנת נזק רה-פרפוזיה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן