שתי מטרות ראויות של טיפול במקרי STEMI (ST-Elevation MI), שנותרו פתוחות כוללות מניעת נזק רה-פרפוזיה והגבלת גודל האוטם הלבבי, אך נראה כי טיפול ב-Pexelizumab, נוגדנים כנגד C5 של המשלים, לא יסייע בהשגת מטרות אלו. במחקר APEX-AMI (Assessment of Pexelizumab in Acute Myocardial Infarction), שפורסם בגליון 3 בינואר של Journal of American Medical Association, נמצא כי טיפול אדג’וונטי בתכשיר זה, ביחד עם PCI מוקדם, לא השפיע על שיעורי התמותה לאחר 30 יום, או על מדדים קליניים אחרים.
במחקר נכללו 5745 חולים מ-17 מדינות, עם Acute STEMI ומאפיינים אלקטרוקרדיוגרפיים בסיכון גבוה, שעברו PCI בתוך 6 שעות מהופעת התסמינים. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Pexelizumab או פלסבו. שיעורי התמותה מכלל הסיבות היו דומים בשתי הקבוצות (4.1% לעומת 3.9%, בהתאמה) לאחר 30 ימים, כמו גם מדד משולב של תמותה, שוק או אי-ספיקת לב (9% לעומת 9.2%). שיעורי המדד המשולב לאחר 90 ימים היו מעט גבוהים יותר, אך גם כן דומים.
במאמר מערכת נכתב כי לאור ממצאי המחקר, נראה כי אין יתרון נוסף בטיפול בתרופה זו למניעת נזק רה-פרפוזיה, כאשר משמשת בנוסף לטיפול PCI בחולים עם STEMI. יתרה מזאת, לא נראה כי ייערכו מחקרים נוספים בנוגע לתרופה הנ”ל בעתיד.
עם זאת, עדיין נותר מקום לבחון את ההשערה הבסיסית, לפיה השפעה על מדיאטורים דלקתיים תביא לשיפור בתוצאות הקליניות, ע”י הקטנת נזק רה-פרפוזיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!