האם טיפולי PCI מתאימים לחולים מעל גיל 80? (Am J Cardiol)

ממחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Cardiology, עולה כי לטיפול PCI אלקטיבי (Percutaneous Coronary Intervention) תוצאות מקובלות על הדעת בעידן התומכנים, עם שיעורי תמותה מקובלים לטווח קצר. עם זאת, PCI דחוף, בקבוצת הגיל הנ”ל, עדיין מלווה בסיכון משמעותי.

החוקרים התבססו על מרשם New York State Angioplasty Registry משנת 2000-2001, בכדי להשוות את שיעורי התמותה בתוך בית החולים, ותופעות הלוואי המג’וריות (תמותה, שבץ, או CABG) בשלוש קבוצות גיל מתחת לגיל 60, בגילאי 60-80 ובגיל 80 ומעלה.

10,964 חולים עברו PCI דחוף, ו-71,176 עברו PCI אלקטיבי.

בכלליות, חולים קשישים היו פחות יציבים בזמן הקבלה, וסבלו ממחלות נלוות רבות יותר, כולל מחלת עורקים קורונרית נרחבת ומחלות קרדיווסקולריות אחרות.

עבור חולים שעברו PCI דחוף, שיעורי התמותה בתוך בית החולים עמדו על 1.0%, 4.1% ו-11.5%, עבור חולים בקבוצת הגיל הצעירה ביותר, האמצעית והמבוגרת ביותר, בהתאמה. מבין החולים שעברו PCI אלקטיבי, שיעורי התמותה עמדו על 0.1%, 0.4% ו-1.1%, בהתאמה.

לפיכך, במקרה של המטופלים המבוגרים ביותר, דרוש דיון מעמיק בנוגע לסיכונים והיתרונות בטיפולי רה-וסקולריזציה מילעורית, בעיקר במקרים בהם שוקלים PCI דחוף. אולם, רה-וסקולריזציה כירורגית עשויה לכלול שיעורי סיבוכים גבוהים עוד יתר, בהשוואה ל-PCI.

שיעורי התמותה הכוללים בגילאי 60-80 עמדו על 0.8%, לעומת 2.2% בקבוצת החולים בגיל 80 ומעלה, שיעור נמוך יותר בהשוואה לזה עליו דווח בחולים לאחר PCI בשנות התשעים המאוחרות. ממצא זה מכוון לשיפור בתוצאות טיפולי PCI בעידן של השימוש הנרחב בתומכנים, ושימוש רב יותר במעכבי Glycoprotein IIb/IIIa.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפולי PCI אלקטיביים בקשישים הינם טיפולים בטוחים, עם שיעורי תמותה לטווח קצר, המתקבלים על הדעת, כאשר מבוצעים במוסדות מיומנים. אולם, קשישים לאחר PCI מצויים בסיכון משמעותי לתופעות לוואי.

Am J Cardiol 2006;98:1334-11339.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן