מתן של מס’ עירויים של levosimendan קשור לשיפור בנפח וגודל חדר שמאל (Heart )

מס’ עירויים חוזרים של levosimendan (סימדקס) משפרים את הביצועים של החדר השמאלי של הלב והם משיגים גם אפקטים משופרים במטופלים עם אי ספיקת לב – כך עולה ממחקר יווני המדווח במהדורת דצמבר של Heart .

ע”פ החוקרים, מחקרים קודמים רמזו שבהשוואה לדופמין או פלצבו, עירוי אחד של 24 שעות של ה-levosimendan מוביל להפחתה של תחלואה ותמותה קצרת טווח. התכשיר עובד כ-calcium sensitizer בשונה מהעלאת רמות פנים תאיות של סידן כפי שמתבצע בתרופות האינוטרופיות הותיקות.

כדי לבחון את האפקט של מתן מס’ עירויים של levosimendan  החוקרים עקבו אחר 25 מטופלים עם אי ספיקת לב. הם חולקו באופן אקראי ל-5 עירויים של 24 שעות בהפרש של 3 שבועות, או פלצבו. המטופלים היו תחת ניטור לפני ואחרי כל עירוי , ולאחר העירוי האחרון למשך 30 יום.

נמצא שבקבוצת הטיפול הפעיל היתה ירידה מובהקת במימדי הקצה הסיסטולי והדיאסטולי ובמדדי נפח.

הייתה גם ירידה מובהקת ברמת הסמן האינפלמטורי N-terminal B-type natriuretic pro-peptide וב-C reactive protein  ו-  interleukin 6 . שינויים אלה לא נצפו בקבוצת הפלצבו.

החוקרים מציינים שגישה זו נראית כמחזירה לאחור את השינויים המבניים הנגרמים מכשל לב, וזאת ללא העלאת מרקרים של פגיעה בשריר הלב או תופעות חריגות המשפיעות על הסטוס הלבבי המטבולי.

למרות שההשפעות הקליניות ארוכות הטווח אינן ידועות עדיין, החוקרים מסיקים שאסטרטגיה טיפולי זו נראית כמבטיחה כחלופה לפרוצדורות התערבותיות שמטרתן להאט או לעצור את התקדמות אי התפקוד הלבבי במטופלים עם אי ספיקת לב מתקדמת.

לדיווח במדסקייפ

Heart 2006;92:1768-1772.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן