ממחקר חדש, שפורסם במהדורת נובמבר של Chest, עולה כי הוספת tobramycin בשאיפה לקורס שגרתי של ciprofloxacin אוראלי יעיל בטיפול בהחמרות של ברונכיאקטזיס הנגרמות עקב זיהום ב- Pseudomonas aeruginosa, שאינו קשור לציסטיק פיברוזיס.
במחקר השתתפו 53 מטופלים עם זיהום אקוטי ב- Pseudomonas aeruginosa הגורם להחמרות אקוטיות של ברונכיאקטזיות. טווח הגילאים של המטופלים היה בין 18 ל-80.
אבחנה של ברונכיאקטזיות אושרה על ידי בדיקת CT ברזולוציה גבוהה וזיהום ב- Pseudomonas aeruginosa אושר על ידי תרבית כיח. בנוסף, האורגניזם הראה רגישות ל- ciprofloxacin.
מטופלים עם ציסטיק פיברוזיס, שחפת פעילה או אספרגילוזיס, מחלת כליה או חסר בגלוקוז 6 פוספט דהידרוגנז הוצאו מהמחקר. מטופלים כשירים לא לקחו tobramycin בשאיפה ב-28 יום, שקדמו למחקר.
לכל המטופלים ניתן טיפול ב- ciprofloxacin אוראלי במינון של 750 mg. המטופלים גם חולקו רנדומאלית לקבל tobramycin 300 בשאיפה ב- 5 mL b.i.d. או פלצבו המורכב מ- 1.25 mg quinine פר 5 mL b.i.d, שניהם ניתנו על ידי נבולייזר.
ספירומטריה, בדיקות קליניות ומיקרוביולוגיה של כיח נעשו במהלך ושבועיים לאחר טיפול, כאשר בדיקה אחרונה נעשתה לאחר 42 יום. תגובה מיקרוביולוגית גדולה יותר הופיעה בקבוצת הטיפול המשולב של ciprofloxacin אוראלי ו- tobramycin בשאיפה, אך היעילות הקלינית לא השתנתה בין שתי קבוצות הטיפול.
צפצוף היה שכיח יותר בקבוצת הטיפול המשולב ב-50% מהמטופלים בהשוואה ל-15% מהמטופלים בקבוצת הטיפול של ciprofloxacin ופלצבו. מלבד זאת, השיעורים של אירועים בלתי רצויים היו דומים בשתי הקבוצות.
לדברי החוקרים יש מספר אלטרנטיביות טיפוליות לאנטיביוטיקה תוך ורידית לטיפול במטופלים עם החמרות אקוטיות הסובלים מזיהום ב- P. aeruginosa. לאור זה, הוספת tobramycin בשאיפה לקורס טיפולי נכשל של ciprofloxacin אוראלי שווה ניסיון.
היות ולא נראתה יעילות קלינית במחקר הנוכחי, זמן עד ההחמרה הבאה וזמן עד החמרה הבאה הדורשת אשפוז הם דברים, שיש לחקור אותם במחקרים הבאים, על מנת להעריך את החשיבות של תגובה מיקרוביולוגית לטיפול משולב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!