גובר הלחץ על ה-FDA לספק המלצות קונקרטיות לגבי השימוש ב-DES

כשבוע לפני שה- FDA’s Circulatory System Devices Panel מתכנס לסקירת הבטיחות של drug-eluting stents (DES), פורסמה מטה-אנליזה המראה, כי קיים סיכון מוגבר לטרומבוזיס מאוחר בתומכן בתכשירים המצופים בתרופה.

למעשה, המחקר הוצג בכינוס של ה-American Heart Association בשנת 2005, אך לא עורר עניין רב בזמנו, לא בתקשורת ואף לא בקרב הרופאים עצמם.

המטה-אנליזה כללה 14 מחקרים קליניים, שבהם 6675 חולים חולקו באקראי לתומכן מתכת חשוף או לתומכן המצופה ב-sirolimus או ב-paclitaxel (Cypher או Taxus). התוצאה העיקרית במטה-אנליזה הייתה טרומבוזיס בתומכן, שהוגדרה כפגם מילוי בסמוך להצבת התומכן באנגיוגרפיה חוזרת, שבוצעה כפרוטוקול או עקב אירוע קליני. יש לציין, כי אירועים קליניים שהוערכו ע”י החוקרים כי נגרמו ע”י טרומבוזיס, גם אם לא אושרו אנגיוגרפית, נחשבו כאירועים טרומבוטיים.

בבחינת הנתונים, לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בשיעור הכולל של טרומבוזיס בתומכן בין DES ובין תומכני מתכת חשופים (9.3/1000 ב-DES לעומת 9.0/1000 בקבוצה השנייה). אולם, הסיכון לטרומבוזיס מאוחר מאוד (מעל שנה לאחר הכנסת התומכן) היה 5 ל-1000 במטופלי DES, בהשוואה לאפס בקבוצת התומכן העשוי מתכת חשופה, שינוי בעל משמעות סטטיסטית. כשנבחן בנפרד, ההבדל בסיכון לטרומבוזיס מאוחר בתומכן במטופלי DES לעומת מטופלי תומכן מתכת ללא ציפוי, היה משמעותי סטטיסטית בתומכנים המצופים ע”י paclitaxel, אך לא עבור אלה המצופים ע”י sirolimus. החוקרים מייחסים זאת לעובדה שמחקרי ה- sirolimus כללו מדגמים קטנים יותר בהשוואה למחקרי ה- paclitaxel. יש לציין כי הזמן עד לטרומבוזיס היה בממוצע 15.5 חודשים עבור sirolimusו-18 חודשים עבור paclitaxel, אך 4 חודשים בלבד בתומכנים נטולי הציפוי.

החוקרים מדגישים, כי ההבדל האבסולוטי בסיכון בין DES ותומכני מתכת חשופים עדיין נמוך. לדבריהם, נצפה סיכון יחסי גבוה פי 4-5, אך במונחים מוחלטים מדובר על שיעור של כ-0.5% בלבד.

לדברי החוקרים, המטה-אנליזה לא מצאה עלייה בשיעורי תמותה ומקרי אוטם שריר הלב בחולים שטופלו ע”י DES, ממצא המאשש את ההשערה כי DES, ע”י הפחתת היצרויות חוזרות, מצמצם את מספר התופעות השליליות הקשורות בחסימה חוזרת ובהליכים לפתיחה מחדש. ואכן, אחד המחקרים הראה, כי יותר משליש ממקרי ההיצרות החוזרת בקרב חולים עם תומכן חשוף, התייצגו כהתקף לב או כאנגינה לא יציבה שדרשו אשפוז.

החוקרים מקווים כי לאחר כינוס ה-FDA, יושג קונצנזוס בנוגע לדרגת הסיכון של DES בחולים שונים, ויינתנו הנחיות והמלצות מדויקות כיצד לנהוג.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן