ממחקר חדש, שפורסם בגליון אוקטובר של European Heart Journal, עולה כי טיפול מוקדם של Adenosine, ביחד עם רה-פרפוזיה מוקדמת, משפר את התוצאות לאחר אוטם לבבי (MI).
לדברי החוקרים, נותרה עוד תקווה לעיקרון של ההגנה על הלב (Cardio-Protection). כלומר, ניתן לתת טיפול תרופתי בזמן התקף לב חריף, ולהוריד עוד יותר את עוצמת התקף הלב ולשפר את התוצאות מעבר לשיפור המתקבל בעקבות פתיחת העורק הסתום ע”י תרומבוליזה או PCI.
החוקרים בדקו את יעילות הטיפול במינון גבוה של Adenosine בהקשר לזמן הרה-פרפוזיה והשיטה שנבחרה, בחולים עם עליות מקטע ST ואוטם לבבי קדמי.
בהשוואה למטופלי פלסבו, שיעורי התמותה בחולים שקיבלו טיפול בתוך 3.17 שעות מהופעת התסמינים, וטופלו ב-Adenosine, היו נמוכים יותר, באופן משמעותי, הן לאחר חודש אחד (9.2% לעומת 5.2%) והן לאחר 6 חודשים (11.2% לעומת 7.3%).
בניגוד לכך, מהתוצאות עולה כי אדנוזין לא שיפר את התוצאות הקליניות בחולים שקיבלו טיפול רה-פרפוזיה לאחר למעלה מ-3.17 שעות מהתחלת התסמינים.
הטיפול באדנוזין סייע לחולים בלא תלות בטיפול PCI או טיפול תרומבוליטי, למרות ששיעורי התמותה בעקבות PCI היו נמוכים יותר לאחר חודש ולאחר 6 חודשים, כמו גם שיעורי אי-ספיקת הלב בתוך בית החולים.
נערכו ניסיונות רבים בכדי לשפר את תוצאות האוטם הלבבי ע”י מתן טיפול אקוטי ביחד עם רה-פרפוזיה. לרוע המזל, מרבית המאמצים הללו עלו בתוהו במחקרים קליניים גדולים. נראה כי אדנוזין הוא אחד מיוצאי הדופן.
כמו כן, לדעת החוקרים, דרוש מחקר גדול יותר, המכוון רק לחולים העוברים טיפול רה-פרפוזיה בשלב מוקדם, עם אוטם קדמי, לפני שניתן יהיה לכלול את אדנוזין כחלק מהטיפול הסטנדרטי.
עם זאת, חלק מהקרדיולוגים ההתערבותיים משתמשים באדנוזין במקרים של “העדר זרימה”, כאשר נראית זרימה דיסטאלית איטית בעורק הקורונרי, לאחר טיפול אנגיופלסטי או הצבת תומכן. לכן, התרופה משמשת כבר בצינתורים, בחלק מהמקרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!