CPAP מסייע לחולים עם דום נשימה בשינה הסובלים מריפלוקס קיבה-ושט (Chest)

ממחקר חדש עולה כי טיפול CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) אינו מסייע רק למקרי דום נשימה בשינה, אלא מצמצם גם את תסמיני ריפלוקס קיבה-ושט (GER), השכיח בחולים אלו.

לדברי החוקרים, מחקרים קודמים מצאו השפעות חיוביות בחולי GER, אך השתמשו במכשיר CPAP לילה אחד בלבד. במטרה להרחיב את הממצאים הללו, החוקרים עקבו אחר 16 חולים עם Sleep Apnea ו-GER. כל החולים טופלו ב-CPAP במטרה להפחית את אירועי Apnea-Hypopnea בכל שעה (Apnea-Hypopnea Index), מלמעלה מ-20 אירועים לפחות מ-10.

החולים טופלו ב-CPAP אפי, בביתם, למשך שבוע אחד, ולאחר מכן בוצעה בדיקת ניטור pH בושט, בזמן טיפול ב-CPAP.

סה”כ, ממוצע מדד Apnea-Hypopnea Index ירד מ-63.3 ל-3.2. כמו כן, נרשמה ירידה משמעותית במדדי זמן המגע של חומצה בושט. למעשה, בזמן השינה, ב-81% מהחולים המדדים היו בגדר הנורמה.

למרבה הפלא, בזמן השימוש במכשיר CPAP, הירידה בכמות החומצה שעברה לושט במהלך היום נשמרה גם במהלך שעות היום. החוקרים לא הצליחו למצוא הסבר ברור להשפעה זו במהלך היום.

החוקרים מסכמים וכותבים, כי ידוע שצרבת היא תלונה שכיחה מאוד בחולים עם Obstructive Sleep Apnea, ונראה כי הטיפול ב-CPAP מביא לשיפור בתסמינים אלו. המכשיר מטפל ביעילות בדום הנשימה בשינה, וגם מוריד באופן משמעותי את הריפלוקס והצרבת.

Chest 2006;130:1003-1008

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן