האם חסמי ביתא מועילים לחולי אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של החדר השמאלי? (מתוך the European Journal of Heart Failure)

ממחקר פרוספקטיבי תצפיתי שנערך לאחרונה עולה כי חסמי ביתא עשויים להועיל למטופלים עם אי ספיקת לב מתקדמת ומקטע פליטה של החדר השמאלי (LVEF – left ventricular ejection fraction) שהינו שמור. המחקר פורסם בכתב העת האירופי לאי ספיקת לב (the European Journal of Heart Failure).

החוקרים ציינו כי זהו המחקר הראשון שמצביע על כך שהטיפול בחסמי ביתא מפחית את התמותה במטופלים עם אי ספיקת לב מתקדמת ו-LVEF שמור.

ואולם, החוקרים הזהירו שההשפעות הרצויות של חסמי ביתא באוכלוסייה זו של חולי אי ספיקת לב צריכות לקבל אישור ממחקרים קליניים פרוספקטיביים אקראיים, וציינו כי מספר מחקרים כאלה כבר נמצאים בעיצומם. 

החוקרת שעמדה בראש המחקר הסבירה בראיון שנערך עימה כי למרבית המטופלים עם אי ספיקת לב ו-LVEF שמור יש פגיעה בתפקוד הדיאסטולי, אבל אין זה המצב בכל המקרים, ולכן המונח אי ספיקה “דיאסטולית” שנוי במחלוקת. באופן כללי, הוסיפה החוקרת, מטופלים עם אי ספיקת לב ו-LVEF שמור הינם מבוגרים יותר, ובסבירות גבוהה יותר מדובר בנשים ובמטופלים בעלי יתר לחץ דם מאשר חולי אי ספיקת לב עם EF נמוך.

החוקרת ציינה כי ישנה עדות ברורה לכך שחסמי ביתא מגדילים את ההישרדות בחולי אי ספיקת לב עם EF נמוך, אולם רק שני מחקרים קודמים בחנו את ההשפעה של חסמי ביתא על חולי אי ספיקת לב עם EF שמור.

לדברי החוקרת, אף מחקר קליני אקראי או מחקר קוהורט שנועד לקבוע את התפקיד של טיפול בחסמי ביתא בחולי אי ספיקת לב עם LVEF שמור לא הושלם עד עתה. מידע זה, הוסיפה החוקרת, חשוב במיוחד בהתחשב באחוז הגבוה של מטופלים עם סוג זה של אי ספיקת לב, ובהעדר המלצות המבוססות על ראיות לטיפול במטופלים אלה.

למרות המחסור בהנחיות לטיפול בחולי אי ספיקת לב עם LVEF שמור, החוקרת ציינה כי למעשה רבים ממטופלים אלה  מקבלים בכל מקרה טיפול בחסמי ביתא בשל יתר לחץ דם.

החוקרים בחנו פרוספקטיבית קבוצה של 443 מטופלים עם אי ספיקת לב מתקדמת ו-LVEF שמור (גיל ממוצע 78, 56% נשים) שאושפזו בין ינואר 2000 ליוני 2005. סך הכל 227 מטופלים קיבלו מרשם לחסמי ביתא בשחרור, כולל קרבידולול (CARVEDEXXON) במינון של עד 50 מ”ג ליום, מטופרולול (LOPRESOR) עד 200 מ”ג, ביסופרולול (BISOLOL) עד 10 מ”ג או נביבולול (nebivolol) עד 10 מ”ג. תקופת המעקב חושבה מיום השחרור ועד יולי 2005. מקרי מוות הושגו מרשומות בית החולים, מראיון קרובי משפחה או משיחת טלפון. 

החוקרים ציינו כי אוכלוסיית המחקר הייתה “מהחיים האמיתיים” לדוגמה, נכללו מטופלים עם אי ספיקת כליות ולפיכך ניתן, לדבריהם, להשתמש בתוצאות בטיפול יומיומי במטופלים עם אי ספיקת לב ו-LVEF שמור.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן