ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי ניתן להשתמש בהערכה לא פולשנית של מחלת עורקים קורונריים (Coronary Artery Disease CAD) על ידי 64 חתכים ב-multidetector computed tomography (MDCT) לשלילת תסמונת כלילית חריפה (ACS – Acute Coronary Syndrome) במטופלים המופיעים בחדר מיון עם כאב בחזה, ובדיקה זו עשוייה לפיכך לשפר את המיון המוקדם של המטופלים. המחקר פורסם במהדורה האלקטרונית של כתב העת Circulation.
החוקרים הסבירו כי מיון מדוייק של המטופלים המופיעים עם כאב חזה חריף בחדר מיון נותר קשה כיוון שהיסטוריה של כאב חזה, מערך יחיד של סמנים ביוכימיים לנקרוזיס של שריר הלב ו-12 חיבורי ECG התחלתי, כאמצעים נפרדים או בשילוב, אינם מסוגלים לזהות קבוצת מטופלים שניתן לשחרר בביטחה ללא בדיקות אבחנתיות נוספות.
בנוסף, ציינו החוקרים, יותר מ-60% מהמטופלים עם כאב חזה שפונים לבית החולים אינם סובלים, כפי שמסתבר לבסוף, מ-ACS ושיעור החמצת האבחנה של ACS נותר גבוה במידה שאינה מתקבלת על הדעת (2-8%).
החוקרים הדגישו כי כיוון ש-CAD הינה הסיבה העיקרית ל-ACS, שיטה לא פולשנית שיכולה לשלול בצורה מדוייקת ומהירה את האפשרות של CAD תוכל לשפר במידה משמעותית את היכולה למיין מטופלים עם כאב חזה חריף, וכי MDCT יכולה להוות שיטה שכזו. שיטה זו מצריכה הזרקת חומר ניגוד I.V. למטופלים, שנדרשים לעצור את נשימתם במהלך 15 שניות הבדיקה.
במחקר הנוכחי, מטופלים שהופיעו עם כאב חזה בחדר מיון עברו MDCT להערכה של פלאק אטרוסקלרוטי בעורקים הקורונריים ושל הצרות משמעותית של עורקים קורונריים. צוות מומחים, שלא היו חשופים למידע שהתקבל ב-CT, קבע האם יש או אין ACS על בסיס כל המידע שהצטבר במהלך האשפוז ובמהלך 5 חודשי מעקב.
החוקרים דיווחו כי מתוך 103 המטופלים, רק אצל 14 אובחנה ACS. תוצאות ה-MDCT התאימו במידה טובה לשיטות האבחנה האחרות. העדר הן של היצרות משמעותית בעורקים הקורונריים והן של פלאק משמעותי בעורקים הקורונריים ניבא בצורה מדוייקת העדר ACS, עם ערך ניבוי שלילי של 100%.
בנוסף, ניתוחי נסיגה מרובי משתנים (Multivariate logistic regression analyses) הדגימו כי הוספת גודל הפלאק מסקירת ה-MDCT משפרת משמעותית את המודלים הראשוניים שכוללים רק גורמי סיכון מסורתיים או הערכות קליניות לסבירות של ACS.
החוקר שניהל את המחקר ציין בראיון שנערך עימו כי זהו המחקר הראשון שבדק בצורה קפדנית ביותר את התפקיד של MDCT ביישום של קרדיולוגיה קלינית. לדבריו, MDCT היא טכנולוגיה שאינה בשימוש שגרתי בשלב זה, אולם קרוב לוודאי שהשימוש השכיח יותר שלה הוא במטופלים עם תעוקה יציבה כדי לסייע בהכרעה האם להפנותם לאנגיוגרפיה.
החוקר הוסיף כי הוא מאמין של-MDCT יש פוטנציאל גדול ככלי עזר אבחנתי במטופלים עם כאב חזה חריף. הוא ציין כי נכון לעכשיו מטופלים רבים מאושפזים בבתי חולים לצורך בדיקות מאמץ ואנגיוגרפיה, אולם אצל פחות מ-40% מהמטופלים שמאושפזים אחרי בדיקות דם ראשוניות תקינות ו-ECG מסתבר לבסוף כי הם סובלים מתסמינים הקשורים למחלת לב.
החוקר סיכם באומרו כי אם מוסיפים את המידע מ-CT לבדיקות שמבוצעות בחדר המיון הדברים הופכים לברורים הרבה יותר, וכי לדעתו השימוש ב-MDCT יהיה לצורך שלילת ACS ולא לצורך אישורה.
Circulation 2006; DOI: 10.1161/CIRCULATIONAHA.106.634808.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!