מחצית מחולי אסתמה פונים לשירותי רפואה משלימה (מתוך CHEST)

ממחקר חדש, שהוצג בכנס השנתי ה-72 של American College of Chest Physician, עולה כי מספר משמעותי של חולי אסתמה נוטלים בתוספי ויטמינים ומינרלים, משתמשים בתרופות צמחיות, ושותים קפה או תה בכדי להקל על תסמיני אסתמה ו-Rhinitis.

החוקרים ערכו ראיונות עם 375 חולי אסתמה ו/או דלקת של האף, שנערכו בתחילת המחקר ולאחר שנתיים. 15% מהנשאלים סבלו מאסתמה ללא Rhinitis, 70% סבלו משתי המחלות, 56% סבלו מ-Rhinitis בלבד.

החוקרים השוו באופן פרוספקטיבי את מצב הבריאות הגופנית והפניה לשירותי רפואה משלימה ואלטרנטיבית להקלה על התסמינים.

מהתוצאות עולה כי 30% מהחולים נטלו ויטמינים ומינרלים דרך הפה, 21% השתמשו בטיפולים צמחיים, 18% התאימו את צריכת הקפה והתה שלהם, 13% פנו למוצרים המכילים קפאין, 14% בחרו בתוספי מזון, דוגמאת שום ופלפל חריף, 8% בחרו בשיטות הומאופתיות.

סה”כ, 50% מכלל המשתתפים השתמשו בטיפול אחד לפחות מבין המצויינים לעיל. מביניהם, 23% השתמשו בתרופה אחת, 27% השתמשו בשתי תרופות או יותר, 7% השתמשו ב-4 מבין 6 האמצעים המצוינים לעיל.

20% מהמשתתפים נעזרו בטיפולים לא-פומיים, דוגמאת אקופנקטורה, עיסויים, יוגה, ארומתרפיה, וטיפול כירופרקטי, מרביתם השתמשו גם בתכשירים אלטרנטיביים פומיים.

השימוש בטיפולים אלטרנטיביים היה שכיח יותר בקרב מטופלים שדיווחו על בריאות גופנית פחות טובה, בהשוואה לאלו שדיווחו כי חשו טוב יותר. לא נמצא קשר בין אבחנת מחלה של דרכי האויר, ובין הפניה לשירותי רפואה משלימה ואלטרנטיבית.

השימוש בתכשירים סימפטומימטיים, לא-ספציפיים, דוגמאת Ephedra, או קפאין, לטיפול בתסמיני אסתמה, עשוי להעלות את הסיכון למרשם תרופות הפועלות במנגנון דומה. החוקרים סבורים כי שימוש בשירותי רפואה משלימה ואלטרנטיבית, כתחליף לתרופות הניתנות במרשם, במקום כתוספת לתרופות אלו, עלול להיות מסוכן.

לטענתם, השימוש בשירותי רפואה משלימה ואלטרנטיבית מלווה ביתרונות וחסרונות, ויש להתייחס לנושא כאל כל טיפול רפואי אחר. אעפ”י שאין כל בעיה עם שיטות עיסויים והרפיה, הכותבים אינם ממליצים על השימוש בתרופות אלטרנטיביות, מאחר שלא ידוע אם הן עובדות, או אם קיימת אינטראקציה שלילית עם תרופות הניתנות במרשם.

קפה שחור ותה, בעיקר, עלולים לגרום לבעיות דוגמאת הגברת קצב הלב ובחילות. יש להם השפעות דומות לאלו של Aminophylline ו-Theophylline. התגובות עם Ephedra עלולות להיות נוראיות. אין בעיה עם שתיית כמות קפה מעטה, אך חשוב להכיר במגבלות.

CHEST 2006: Abstract 164s-b. Presented October 25, 2006

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן