בגליון 27 באוקטובר של Morbidity and Mortality Weekly Report, דווח על עצירה בירידה בשכיחות עישון בקרב אוכלוסיית הבוגרים בארה”ב, המשקפת את המצב באוכלוסיית המתבגרים. כמו כן, מצויינת השונות הרבה בשיעורי העישון במדינות שונות וביישום המדיניות להפחתת החשיפה לעישון פסיבי.
מניתוח תוצאות סקר 2005 National Helath Interview Survey, נראה כי חל עיכוב בירידה בשיעורי העישון בארה”ב ב-8 השנים האחרונות. אעפ”י שייתכן כי העליה השנתית הקטנה במחירי הסיגריות משחקת תפקיד, ב-CDC מציינים כי עלויות הפרסומות של חברות הטבק עלו ביותר מפי 2 בתקופה שבין 1998 ו-2003 (מ-6.7 ביליון דולר ל-15.1 ביליון דולר), בעוד שמימון התכניות כנגד עישון ירדו ב-26.5% בין 2002 ו-2006.
מתוצאות המחקר לשנת 2005 עולה כי שיעורי העישון עומדים על כ-20.9% (45.1 מיליון) בקרב האוכלוסיה הבוגרת בארה”ב, אחוז דומה לזה שהיה בשנת 2004. לדברי CDC, הפלאטו בשיעורי העישון באוכלוסיה הבוגרת משקף את מצב העישון באוכלוסיית המתבגרים, שנותר זהה משנת 2002. בנוסף, 2.2% מהאוכלוסיה הבוגרת בארה”ב עישנו סיגרים בהווה, 2.3$ השתמשו בטבק ללא עשן, בעוד ש-42.5% הפסיקו לעשן למשך יום אחד לפחות, במהלך השנה שחלפה, כחלק מניסיון להפסיק לעשן.
שיעורים אלו אינם עונים על יעדי Healthy People 2010, הכוללים צמצום שיעורי עישון סיגריות ל-12%, צמצום אחוז המעשנים סיגרים ל-1.2%, אחוז המשתמשים בטבק ללא עשן ל-0.4%, ולהעלות אמ מספר הניסיונות להפסיק לעשן ל-75%.
בנוסף, שיעורי העישון נותרו גבוהים בגברים (23.9% לעומת נשים, 18.1%) ובילידי אמריקה או אלסקה (32%), אחריהם בלבנים לא-היספניים (21.9%), ובשחורים לא-היספנים (21.5%). שיעורי העישון היו גבוהים יותר גם באלו שזכו לתעודת GED (General Education Development) ועמדו על 43.2%, באלו שהשלימו 9-11 שנות לימוד בבית הספר (32.6^), ובאלו המצויים מתחת לקו העוני (29.9%, לעומת 20.6% באלו שמעל קו העוני).
ב-CDC מציינים כי אוכלוסיות מסוימות השיגו כבר את יעדי 2010 של 12%, כולל נשים היספאניות (11.1%), ואסייאתיות (6.1%), אלו עם תואר ראשון (9.6%) או תואר שני (7.4%), גברים עם תואר ראשון (11.9%) או תואר שני (6.9%) וקשישים (גברים 8.9%, נשים 8.3%).
במטרה להאיץ את ההתקדמות לקראת יעדי 2010, ב-CDC ממליצים על יישום מלא של שיטות ההתערבות המכוונות למניעת והפסקת עישון, העלאת העלות של טבק, קמפיינים תקשורתיים מסיביים בשילוב עם שיטות התערבות אחרות, ודחיפת קהילות ליישם ולחייב הגבלת גישה לטבק לקטינים.
ניתוח הנתונים מ-2005 Behavioral Risk Factor Surveillance System, העלה כי קיימת וריאביליות רבה בשכיחות העישון באוכלוסיה הבוגרת בארה”ב, מ-8.3% ל-28.7%. מאחר שעיקר העישון הפסיבי בקרב לא-מעשנים הוא במקומות העבודה ובבית, אחת ממטרות Healthy People 2010, היא לצמצם את שיעורי החשיפה לעישון פסיבי ל-45%, ולבטל את החשיפה במקומות עבודה.
עם זאת, מממצאי המחקר עולה כי חלק גדול מהמבוגרים נותר בסיכון לעישון פסיבי שיעורי הבתים בהם לא עישנו נעה בין 63.6% ל-82.9% בין המדינות השונות. גם יישום המדיניות האוסרת על עישון במקומות עבודה נעה בטווח נרחב, בין 54.8% ל-85.8%.
לדברי מומחי CDC, ההתערבות היחידה המגנה בצורה יעילה על לא-מעשנים מפני חשיפה לעישון פסיבי, היא חקיקת חוקים ומדיניות האוסרת על עישון בבתים ובמקומות עבודה. כיום, רק 6 מדינות (דלוור, מסצ’וסטס, ניו-ג’רסי, ניו-יורק, רוד איילנד ווושינגטון) יישמו את החוקים האוסרים על עישון במקומות עבודה פרטיים, מסעדות, וברים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!