פרה-מדיקציה באמצעות mivacurium מקלה על אינטובציה ביילודים (מתוך Pediatrics)

ממחקר חדש עולה, כי הוספה של מרפה השרירים mivacurium לפרה-מדיקציה של אטרופין ו- fentanyl, במהלך ביצוע אינטובציה ביילודים, מפחיתה את הזמן ואת מספר הניסיונות הנדרשים להשלמה מוצלחת של ההליך.

יחידות רבות לטיפול נמרץ של יילודים אינן משתמשות בפרה-מדיקציה כלל ביילודים, מה שנובע ,בחלקו לפחות, מהיעדר הוכחות לגבי הבטיחות והיעילות באינטובציה שאינה דחופה ביילודים.

החוקרים ניהלו מחקר פרוספקטיבי במספר יחידות טיפול נמרץ של יילודים. mivacurium נבחר בשל פעילותו המהירה, משך פעולה קצר וחסר יחסי בתופעות לוואי, מה שהופך אותו לעדיף ביחס לתרופה הישנה יותר- succinylcholine, הגורמת לתופעות לוואי רבות.

האינדיקציות לביצוע אינטובציה לא-דחופה היו מצוקה נשימתית, דום נשימה, אקסטובציה-עצמית או הכנה לקראת ניתוח. 21 חולים נבחרו באקראי לקבלת mivacuriumו-20 לקבלת פלצבו.

לפני האינטובציה, כל החולים טופלו ב- 0.02 מ”ג/ק”ג אטרופין וב- 2 גרם/ק”ג fentanyl. אלה שנבחרו לקבל מרפה שרירים, קיבלו 0.2 מ”ג/ק”ג mivacurium.

על-פי דיווחי החוקרים, משך הזמן הכולל של ההליך היה ארוך יותר בקבוצת הביקורת (472 שניות בממוצע לעומת 114 שניות). הזמן הכולל של laryngoscope היה גם הוא ארוך יותר (148 שניות לעומת 6 שניות). בקבוצת ה- mivacurium, היו מקרים רבים יותר שלא דרשו מעל שני ניסיונות לביצוע ההליך (35% לעומת 71%).

בנוסף, כל מדדי ההיפוקסיה היו לטובת קבוצת ה- mivacurium. לא נצפו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות מבחינת שמירה על קצב הלב, לחץ דם ותופעות לוואי אחרות.

היתרונות של mivacurium מביאים להפחתת הזמן שבו החולה נתון לסטרס , ולהפחתה בתופעות הנגד הפיזיולוגיות של ההליך.

Pediatrics 2006;118:1583-1591

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן