חשיבות אי-ספיקת כליות חריפה לאחר ניתוח מעקפים

ממחקר חדש, שהוצג בכנס השנתי של American Society of Anesthesiologists, עולה כי לאור השכיחות העולה של אי-ספיקת כליות, לאחר ניתוחי מעקפים (CABG), נראה כי שיטות המניעה הקיימות אינן יעילות דיו, כפי שסברו בעבר.

החוקרים סרקו את מאגר הנתונים מ-Nationwide Inpatient Samples, במטרה לזהות את החולים שעברו ניתוחי מעקפים בין 1988 ו-2003. מאגר הנתונים כולל נתונים אודות למעלה משמונה מליון חולים, בלמעלה מאלף בתי חולים בארה”ב. החוקרים זיהו 5,086,021 חולים שעברו CABG, 185,281 (3.64%) אובחנו עם אי-ספיקת כליות לאחר הניתוח. שכיחות אי-ספיקת כליות חריפה עלתה מ-1.5% בשנת 1988 ל-7.2% בשנת 2003. לצד נתונים אלו, מצאו החוקרים כי חלה ירידה בשיעורי התמותה בעקבות אי-ספיקת כליות חריפה בחולים אלו, מ-47% בשנת 1988 ל-19% בשנת 2003.

לדברי החוקרים, הם זיהו עליה משמעותית בשכיחות אי-ספיקת כליות חריפה לאחר CABG, אך ייתכן כי הדבר נובע מהשינויים בהגדרת אי-ספיקת כליות. נראה כי אבחנת אי-ספיקת כליות עברה תהליך ליברליזציה, וכוללת שינויים קטנים יותר ברמת קריאטינין מבעבר, דבר שיוביל לעליה במספר המקרים המאובחנים. אבל גם לאחר תיקנון ל-30 תחלואות נלוות, שכיחות אי-ספיקת כליות עדיין נותרה בעליה (ל-5.8%). לכן נראה כי הרחבת הקריטריונים לאבחנה אינה הסיבה היחידה לעליה בשכיחות, וכי מדובר בממצא בעל חשיבות אמיתית. חולים המפתחים אי-ספיקת כליות חריפה לאחר ניתוח מעקפים, נותרים בבית החולים לתקופה ארוכה הרבה יותר (20 ימים בממוצע, בהשוואה ל-5 ימים בחולים לאחר CABG, ללא סיבוכים), וכתוצאה מכך, העלויות בחולים המפתחים אי-ספיקת כליות חריפה, גבוהות בהרבה. למרות ניסיונות שונים לפתח שיטות לצמצום הבעיה, לא חל שיפור בנושא, ונראה אף כי חלה החמרה.

מספר שינויים הוכנסו לטיפולי CABG, במטרה להפחית את הסיכון לאי-ספיקת כליות חריפה, בחולים המצויים בסיכון גבוה. בין השינויים נכללים ניתוחים ללא-משאבה, מעקב צמוד אחר הטמפרטורה במהלך ניתוח המעקפים, הידרציה בכדי לשמור על זרימת הדם לכליות, וכדומה. אך מהתוצאות הנוכחיות נראה כי לאמצעים אלו אין השפעה משמעותית.

החוקרים מאמינים כי יש להגביר את תשומת הלב לבעיה של אי-ספיקת כליות חריפה לאחר CABG, ולמרות הירידה בשיעורי התמותה לאחר האבחנה, 19% מהחולים עדיין נפטרים כתוצאה מכך. הם מאמינים כי יש להתמקד במניעה וזיהוי טוב יותר של החולים בסיכון גבוה לאי-ספיקת כליות, ולמצוא דרכים טובות יותר להגן על הכליות במטופלים אלו. ייתכן שיש לערוך בדיקות גנטיות בכדי לזהות את החולים הללו, ודרוש טיפול תרופתי טוב יותר בכדי להגן על הכליות במהלך הניתוח.

המנגנון בו ניתוח מעקפים מביא להתפתחות אי-ספיקת כליות חריפה, אינו ידוע בוודאות, אך ככל הנראה משתתפים בתהליך גורמים רבים, כולל מצב דלקתי המתפתח בעקבות הניתוח, הירידה בלחץ הדם ובזרימת הדם לכליות, ניתוק תסחיפים מהאאורטה במהלך הניתוח, שעשויים להשתקע בכליות, ונטיה גנטית. יש לקחת בחשבון את כל הפקטורים הללו, בעת ביצוע ניתוח מעקפים, בכדי לצמצם את הסיכון לאי-ספיקת כליות חריפה.

קשה לטפל בחולים המפתחים אי-ספיקת כליות חריפה לאחר CABG, וגם עלויות הטיפול בחולים אלו גבוהות יותר, מאחר שהם נותרים זמן רב ביחידות טיפול נמרץ. סה”כ, החוקרים סבורים כי אי-ספיקת כליות חריפה אינה נתפסת כבעיה גדולה, אך מהנתונים עולה כי מדובר בבעיה בעלת חשיבות.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן