אספירציה של קריש דם מפחיתה חסימה מיקרווסקולרית לאחר PCI (מתוך J Am Coll Cardiol)

מחקר חדש מראה, כי אספירציה של קריש בזמן PCI (percutaneous coronary intervention) מפחיתה משמעותית את שיעור החסימה המיקרווסקולרית ואת ההפרעה בתפקוד שריר הלב.

מחקרים קודמים הראו, כי שימוש במכשיר לשאיפת קרישי דם במהלך PCI, משפר משמעותית את העדות האנגיוגרפית והאלקטרוקרדיוגרפית לרה-פרפוזיה בשריר הלב.

במטרה להמחיש את התועלת הפוטנציאלית של שאיפת קריש ברמה המיקרווסקולרית, ביצעו החוקרים בדיקת אקו ב-50 חולים, שחולקו באקראי ל- PCI סטנדרטי (ביקורת) ול-PCI עם אספירציה של קרישי דם.

התנועה של דופן הלב הייתה נמוכה משמעותית, ו- ejection fraction היה גבוה משמעותית (0.05>P) 24 שעות, שבוע אחד, ו-6 חודשים אחרי PCI, בחולים שעברו PCI עם שאיפת קריש, יחסית לאלה שעברו את ההליך הסטנדרטי.

נפח החדר השמאלי היה קטן מעט יותר בקבוצה שעברה אספירציה של קריש, בהשוואה לקבוצת ה-PCI הסטנדרטי, אך ההבדל לא היה משמעותי.

באוכלוסיית המחקר הכוללת, היקף החסימה המיקרווסקולרית היה בקורולציה עם שינויים זמניים בנפחי החדר השמאלי.

לדברי החוקרים, המחקר מדגים לראשונה, כי תסחיפים מרוחקים קטנים הם גורם מפתח בפתוגנזה של חסימת כלי דם קטנים לאחר אוטם. מניעת תסחיפים אלה באמצעות מכשיר של שאיפת קרישי דם בזמן PCI מפחיתה משמעותית את התופעה של חוסר זרימה מחדש, כפי שניתן לראות באקו.

בניה מחדש של החדר השמאלי לא נמנעה משמעותית בשיטה זו, מה שממחיש כי היווצרות תסחיפים קטנים היא גורם אחד בפתוגנזה של היעדר זרימה מחדש, אך בהחלט לא היחיד.

J Am Coll Cardiol 2006;48:1355-1360

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן