הקשר בין הגדילה התוך-רחמית ובין תסמונת המעי הרגיז (Gut)

מממצאי מחקר חדש עולה כי הפרעה בגדילה של העובר הינה גורם סיכון להתפתחות תסמונת המעי הרגיז (IBS Irritable Bowel Syndrome), בשלב מאוחר יותר בחיים.

לפי ההשערה הרווחת, התזונה בחיים העובריים משחקת תפקיד חשוב במספר מחלות כרוניות, כולל סוכרת, יל”ד ומחלת לב קורונרית. במחקר הנוכחי, החוקרים ביקשו לבחון אם הדבר היה נכון גם עבור IBS, ועשו זאת ע”י בדיקת השפעת הגדילה התוך-רחמית על תוצאות המחלה.

המחקר כלל 12,700 תאומים נורבגים, שנולדו בין 1967-1979, שהשלימו שאלון הכולל שאלות בנושא IBS. החוקרים העריכו את הדיסקורדנציה של המחלה בין התאומים, בכדי לבחון את הקשר בין הגדילה התוך-רחמית ו-IBS.

הקונקורדנציה של IBS בתאומים מונוזיגוטיים עמדה על 22.4%, בהשוואה ל-9.1% בתאומים דיזגוטיים (p=0.011). נראה כי גורמים גנטיים תורמים יותר ל-IBS בנקבות.

החוקרים מצאו קשר בין משקל לידה של פחות מ-1500 גרם ובין סיכון מוגבר פי 2.4 ל-IBS, בהשוואה למשקל של מעל 2500 גרם. יתרה מזאת, נראה כי המחלה הופיעה 8 שנים יותר מוקדם בתינוקות במשקל לידה נמוך, בהשוואה לאלו במשקל לידה גבוה יותר.

בקרב תאומים מונוזיגוטיים עם משקל לידה של פחות מ-2500 גרם, IBS היה שכיח יותר באופן משמעותי, בתאומים בעלי משקל לידה קטן יותר, בהשוואה לתאומים במשקל גדול יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים, כי לאור הממצאים ניתן לשקול סיווג מחדש של החולים לתתי-קבוצות, בהתבסס על גיל הופעת התסמינים, מין, דמיון משפחתי, ומשקל לידה, במטרה לשפר את ההבנה בנושא המנגנונים הפתופיזיולוגיים של IBS.

Gut 2006

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן