ה-HRS מפרסם את ההנחיות העדכניות בנושא מעקב אחר תקלות של קוצבי לב/דיפיבריליטורים

לאחר כשנה של מחלוקות ומספר חודשי הכנה, Heart Rhythm Society (HRS) פירסמו את ההמלצות הסופיות בנושא מעקב אחר התקלות בביצועי המכשירים המושתלים ופירסום התקלות האפשריות.

המלצות HRS דנות במספר מנגנונים לתיקון המערכת המשמשת לניטור אחר חברות, בדומה  למערכת המשמשת את ה-FDA לנטר ולהגיב לתקלות בקוצבים ובמכשירי ICD. למרות שהחברה דיווחה ל-FDA על הבעיות האפשריות, שעשויות להיות פטאליות, הסוכנות זכתה לביקורות רבות מאחר שלא הודעה באופן מיידי לרופאים ולכלל הציבור.

אחת הדרכים בהם רופאים יכולים לסייע ביישום הצעות HRS באופן מיידי, היא דרך הצגת שיחותיהם עם החולים המיועדים לטיפול בקוצבי לב או ICD. לדברי מומחי HRS, רופאים משוחחים לעיתים קרובות עם המטופלים אודות יתרונות המכשיר, ומעלים את הסכנות הקשורות בהשתלה, אך שיחה עם החולה אודות התקלות האפשריות של המכשיר מעולם לא נכללה באופן רוטיני כחלק מהטיפול. הסיכון לכך הוא נמוך מאוד, אך גורל מכשירים אלו דומה למכשירים אחרים המיוצרים ע”י אדם, הם אינם מושלמים, והחולים חייבים להבין זאת.

נקודה נוספת אותה רופאים יכולים לשפר היא שקילת אפשרויות אחרות פרט למתן הסברים כאשר מזהים את הבעיות. לעיתים קרובות קיימות אלטרנטיבות טובות מאוד, דוגמאת תיכנות מחדש של המכשיר, או מעקב תכוף יותר, והסיכון הקשור בכך עשוי להיות נמוך בהרבה, בהשוואה לסיכון הקשור בהוצאת המכשיר הקיים והכנסת מכשיר חדש.

המלצות HRS קוראות ליצרנים להרחיב את השימוש בטכנולוגיות אלחוטיות ושליטה מרחוק בכדי לנטר בצורה אוטומטית את פעילות המכשירים לתקלות אפשריות, כמו כן, הם ממליצים להישען על מומחים בלתי-תלויים לסקירות פנימיות של תפקודי המכשיר, ולתקשר ישירות עם הרופאים והחולים כאשר צצות בעיות במכשירים.

מומחי FDA מצידם, צריכים לנצל את ההמלצות בכדי לשפר ולהגביר את המעקב אחר ביצועי המכשירים לאחר השיווק. כמו כן, עליהם לפשט את התקשורת עם הרופאים והציבור באשר לתקלות האפשריות.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן