ניטור של פולסוס פרדוקסוס משפר טיפול באסתמה אקוטית (מתוך Chest)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Chest, עולה כי ניטור קבוע של פולסוס פרדוקסוס יכול לשפר טיפול בחולים עם אסתמה אקוטית.

למרות הערך המוכר שלו בהערכת חולים עם אסתמה אקוטית, פולסוס פרדוקסוס כמעט ולא נמדד, והדיוק של המדידות שלו על ידי ספיגמומנומטריה מוטלת בספק. החוקרים פיתחו מערכת אוטומטית למדידת פולסוס פרדוקסוס וחקרו את הערך שלה בטיפול בחולים בוגרים עם אסתמה אקוטית בחדר מיון.

הרגישות והספציפיות של AT-PP (המערכת האוטונומית למדידת פולסוס פרדוקסוס) היו דומים לרגישות ולספציפיות של הרופאים (89% ו-83% בהתאמה) עבור טיפול באסתמה במחקר הנוכחי.

באופן מעניין, חלק קטן מהמקרים של תוצאות לא הולמות היה מקביל בין הרופאים ובין AT-PP, דבר המציע כי לכל אחד מהם יש את הכוחות היחסיים שלו וכי שיטה המשלבת את השניים יכולה להיות יעילה יותר בהשוואה לכל אחד מהם בנפרד.

אם זה אכן המקרה, הוספת AT-PP להערכת הרופאים יכולה לחסוך יותר מ-200$ לאדם, כלומר הורדת העלות הממוצעת של חולה מ-3057$ ל-2838$.

ניטור קבוע של פולסוס פרדוקסוס יכול לעזור לקבוע פעולות לביצוע בקרב חולים עם אסתמה אקוטית בחדר מיון. רופאי חדר מיון הנעזרים במדידות של פולסוס פרדוקסוס יוכלו להיצמד יותר להנחיות של תוכנית המניעה והחינוך הלאומית של אסתמה.

מחקרים נוספים מתוכננים תוך שימוש באב טיפוס של ניטור לחץ דם לא פולשני בחדר מיון בהערכת אסתמה בבוגרים וקישור אב טיפוס זה לספירומטריה.

לסיכום, על הרופאים להיות פתוחים לטכנולוגיה חדשה (או במקרה זה לטכנולוגיה קיימת עם פלט ממוחשב חדש), שיכול לעזור להם לטפל יותר טוב באסתמה ואולי אף במחלות אקוטיות אחרות המסכנות את החיים.

Chest 2006;130:754-765

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן