הר”י ומשרד הבריאות עומדים להפיץ אמנה חדשה שתאסור על רופאים לפרסם תרופות מרשם באמצעות כתבות מדעיות כביכול (הארץ)

עיתון הארץ מדווח היום על כוונה של משה”ב והר”י לחבר אמנה חדשה אשר תאסור על רופאים לשמש כ”מכשירי פירסום” בידי חברות התרופות והמיכשור הרפואי.

ע”פ הכתבה, לטענת עו”ד היבנר ממשרד הבריאות, החוק האוסר על פירסום תרופות מרשם אינו נאכף כיום במקרים שהפירסום מתבצע באופן מוסווה באמצעות כתבות או ראיונות עם רופאים המתפרסמים בתקשורת.

הרקע ליוזמה לכתיבת האמנה החדשה הוא הפריחה של מוספי הבריאות, שע”פ הכתבה הינם למעשה פירסומת סמויה לקהל של תרופות מרשם המתבצעת ע”י רופאים.

האמנה החדשה, ע”פ ציטוט בכתבה של פרופ’ רכס, יו”ר לשכת האתיקה של הר”י, תשיג את ה “איזון הנדרש בין חובת מסירת מירב המידע הרפואי למטופלים על כל טיפול רפואי קיים – המצוי בסל התרופות או מחוצה לו, לבין שמירה על האמת המדעית; תוך מסירת מידע מאוזן ומאופק, שלא בא לשרת אינטרסים כלכליים של גופים מסחריים”.

ע”פ הכתבה מזהירה עו”ד היבנר את הרופאים באומרה שלאחר פירסום האמנה היא תשקול העמדה לדין משמעתי של רופאים שישתתפו בכתבות פירסומיות.

לכתבה בהארץ

בנוסף לכך נשלחה לאחרונה מכתב לחברות התרופות ע”י משרד הבריאות בזה הלשון:

לכבוד

רוקחים ממונים

בעלי רישום  תכשירים רפואיים

הנדון: פרסום תרופות בניגוד  להוראות החוק

לאחרונה הובא לידיעתנו כי מספר עיתונים פונים לחברות תרופות ומזמינים אותן לקחת חלק בכתבות על תרופות במוספים בריאותיים ומיוחדים .

יש להזכיר  כי תקנה 28 לתקנות הרוקחים (תכשירים)  התשמ”ו-1986 הקובעת כי:

” לא יפרסם אדם תכשיר באמצעות התקשורת או בכתבי עת שאינם  מדעיים או מקצועיים או בכל דרך  אחרת, אלא באישור המנהל “.

משמעות הדבר יש להעביר מראש כל בקשה לאישור פרסום אל אגף הרוקחות ובהתאם לנוהל פרסום  של תכשירים על-פי  תקנה 28.

הוראות אלו חלות גם על עורכי עיתונים וחברות התרופות אשר משלמות כסף עבור פרסום תכשיריהם במסווה של כתבה רפואית. דפוס פעולה זה הינה בניגוד להוראות החוק ולא ניתן לו כל אישור כנדרש.

יתרה מזאת בהתאם  לקבוע בנוהל מדיניות משרד הבריאות היא כי אין לפרסם לציבור הרחב  בכל דרך שהיא תכשירים הדורשים מרשם רופא.

פרסום שבניגוד להוראות התקנות הינו עבירה לכאורה על פקודת הרוקחות (נוסח חדש) תשמ”א-1981, מכוח סעיף 60 לפקודה.

אנו מצפים  להענותכם  לשמירת החוק .

                        בברכה,

                 ד”ר קתרין אלה

             מרכזת ועדת פרסום

מחלקה לרישום תכשירים רפואיים

העתקים : מגר’  בתיה  הרן, מנהלת אגף רוקחות

מר דוד לנדאוי , עורך עיתון הארץ

גב’ הדס הירשזון, מוספים מיוחדים הארץ

הגב’ מרים אנדור-  עורכת מוספים מיוחדים עיתון מעריב

הגב’ טלי צרפתי, מנהלת  מוספים מיוחדים עיתון מעריב

מר’ רפי גינת, ערוך עיתון ידיעות אחרונות

הערת עורך מדור מינהל ושיווק רפואי: 

נושא פירסום תרופות מרשם כבר עלה מס’ פעמים במקומותינו והוא מורכב וסבוך. הקו המפריד בין כתבה מקצועית המוסיפה מידע חשוב לקהל לבין פירסום עלול להיות דק ומעורפל. יש לקוות שהאמנה אכן תגדיר באופן ברור מהו אותו גבול שבו כתבה מפסיקה להיות כתבה לגיטימית לפירסום מוסווה. אנו יכולים רק לציין את המדיניות שלנו בהקשר זה, שאנו סבורים שהיא לגיטימית ואתית. יש לציין שב”איזור” של האתר הפונה לרופאים ולצוות רפואי אין לנו למעשה מגבלה של פירסום תרופות מרשם, ובכל זאת אנו סבורים שחשוב מבחינה אתית לשמור על הכללים הבאים:



  • כל כתבות התוכן המופיעות כתכנים מקצועיים הינן אובייקטיביות, מקצועיות והן מתפרסמות ללא כל תלות או תגמול כספי כלשהו, גלוי או מוסווה.


  • בכתבות או ראיונות או סיקור של הרצאה מכנס מדעי,  שלגורם שיווקי כמו חברת תרופות יש עניין לקדם ולהבליט, ולהדגיש את המותג הספציפי של תכשיר/טכנולוגיה או החברה עצמה, ניתן לשלב מודעה בגוף הכתבה, אשר מוצגת עם כותרת “מודעה” או “מוצג בחסות בלתי תלויה של …” , אשר ממומנת ע”י המפרסם. הראיון עצמו, או הכתבה – מוצגים ללא כל התערבות מטעם החברה. לכן, גם לא ניתן לטעון שהרופאים המשתתפים בכתבה משמשים כ”סוכני מכירות” של החברות. אנו מאפשרים לרופאים להציג את דעתם והמלצותיהם ללא צנזורה או עריכה מצידן של החברות.

באשר ל”איזור” באתר המאפשר לקהל הרחב, כאן במידה ומשולב פירסום או הודעת חסות בגוף הכתבות תבוצע “חסימה” שתאפשר רק לצוות הרפואי להכנס לכתבות אלה.

ובהערת אגב, הכתבה ב”הארץ” אשר מבקרת באופן כה נמרץ את התופעה “שוכחת” לציין שעיתון הארץ עצמו הוא מנושאי הדגל של אותו פירסום מוסווה שהכתבה כל כך תוקפת…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן