אנומליות לא-סרטניות בצילום חזה עלולות להצביע על סיכון מוגבר לתמותה (מתוך Chest)

ממחקר שנעשה לאחרונה עולה, כי צילומי חזה, שבוצעו כבדיקת סקר לסרטן ריאה, עשויים לספק מידע פרוגנוסטי בנוגע לתמותה מוקדמת ממחלה נשימתית וקרדיווסקולרית.

על-פי דיווחי החוקרים, מספר אנומליות נפוצות בצילומי חזה, שלרוב אינן מחשידות לסרטן ריאה, הינן קשורות, למעשה, לסיכון מוגבר לסרטן ריאה ולתמותה באופן כללי.

במסגרת המחקר נבדקו נתונים של למעלה מ-70,000 פרטים, שעברו מדי שנה צילום חזה, במשך 3 שנים כחלק מבדיקת סקר.

כ- 35% מכל צילומי החזה הראו אנומליות, שלא נראו חשודות לסרטן ריאה, בעוד ש- 8% הדגימו אנומליות, שהוערכו כחשודות לסרטן זה.

הממצא הלא-סרטני השכיח ביותר היה גרנולומה (29%), ואחריו: רקמת צלקת ופיברוזיס ריאתי (22%), נגעים בעצם/רקמה רכה (15%), אנומליות לבבית (12%), פיברוזיס פלאורלי (9.7%), COPD ואמפיזמה (6.5%). רוב הממצאים הלא-סרטניים היו שכיחים יותר בגברים, במבוגרים ובמעשנים.

עבור התמותה הכללית (שלא מסרטן ריאה), נמצא כי לאנומליות לבביות היה hazard ratio (HR) של 2.1, COPD עם HR של 1.7, נוזל פלאורלי- 2.3, הצטלקות- 1.4 וממצאים לא-סרטיים אחרים- 1.4.

בתמותה קרדיוווסקולרית, נמצא HR גבוה עבור אנומליות לבביות (2.7), הצטלקות (1.4), נוזל פלאורלי (2.5), ממצאים לא-סרטניים אחרים (1.4) וממצאים סרטניים (1.4).

עבור תמותה נשימתית, נמצא HR מוגבר עבור COPD (3.7), הצטלקות (3.3), אנומליות לבביות (2.1), ממצאים שלא נחשדו לסרטן (2.0) וממצאים שנחשדו לסרטן (2.3).

אם כך, השגחה וטיפול באנומליות אלה בצילום חזה עשויים להיות חשובים מאוד מבחינה קלינית.

לדברי החוקרים, השאלה האם אנומליות בצילומי חזה אכן יכולות לנבא תמותה נשימתית או קרדיווסקולרית, היא השערה רציונאלית והגיונית, שיש לבחון  בהמשך ע”י מחקרים פרוספקטיביים מתוכננים היטב.

לידיעה במדסקייפ

Chest. 2006;130:632-633, 688-693

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן