האם מגנזיום משפר את התפקוד הלבבי בחולי CAD? (מתוך Br J Sports Med)

ממחקר חדש עולה כי תוספת מגנזיום דרך הפה, משפרת את עקומת תפקוד קצב הלב בחולים עם מחלה קורונרית יציבה. תוספת מגנזיום משפרת את התפקוד האנדותליאלי, הסיבולת למאמץ, וכאבי חזה בעקבות מאמץ, בחולים עם CAD.

החוקרים בחנו את השפעות טיפול אורלי במגנזיום על קצב הלב בזמן מאמץ, כאינדיקציה בלתי-פולשנית לתפקוד הלבבי בזמן מאמץ ב-53 חולים עם מחלת לב קורונרית יציבה.

המשתתפים נחלקו באקראי לטיפול במגנזיום במינון 15 מ”מול, פעמיים ביום, או פלסבו, למשך חצי שנה. החוקרים מדדו את רמות VO2max, כיוון ודרגת הדפלקציה של עקומת קצב הלב, שתוארה כפקטור K<0 (דפלקציה כלפי מעלה), ואת מקטע הפליטה של חדר שמאל. כל המדדים הללו בתחילת המחקר, כולל רמות מגנזיום תוך-תאי, היו זהים בכל המשתתפים.

הטיפול במגנזיום הביא לעליה משמעותית ברמות מגנזיום בתוך התא, בהשוואה לפלסבו. kHR עלה באופן משמעותי בעקבות טיפול מגנזיום, בהשוואה לפלסבו, ויציאת מגנזיום מתוך התא עמדה בקורולציה משמעותית עם kHR בכל החולים. טיפול במגנזיום הביא לעליה משמעותית במדדי VO2max, בהשוואה לטיפול פלסבו (p<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתן מגנזיום הביא לירידה משמעותית במדדי LVEDD (Left Ventricular End Diastolic Diameter), ו-LVESD (Left Ventricular End Systolic Diameter), ועליה משמעותית ב-LVEF (Left Ventricular Ejection Fraction). לעומת זאת, בקבוצת הפלסבו לא נרשם כל שינוי.

Br J Sports Med 2006;40:773-778

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן