בחלק מהמקרים קשה לזהות את האבחנה של לימפאדנופתיה מדיאסטינלית או תוך-בטנית, בעיקר בחולים ללא נגעים ראשוניים. לימפומה היא אחת הסיבות העיקריות למצב זה. Endoscopic Ultrasound-guided Fine-Needle Aspiration (EUS-FNA) היא שיטה בטוחה ומדויקת במקרה של נגעים סביב מערכת העיכול. עם זאת, עדיין קשה לאבחן לימפומה בשיטת EUS-FNA, בעקבות מגבלת גודל הדגימה שניתן להשיג.
מחקר חדש נועד לבחון את חשיבות ביופסיה באמצעות EUS-FNA (EUS-FNAB) בחולים עם לימפאדנופתיה מדיאסטינלית ותוך-בטנית ממקור לא ידוע, בעיקר בהקשר של תת-סיווג של לימפומות.
במחקר השתתפו חולים עם לימפאדנופתיה מדיאסטנלית ותוך-בטנית ממקור לא ידוע, שהופנו למרכז במהלך התקופה שבין אוקטובר 2003 ומרץ 2005. ביופסיית EUS-FNAB בוצעה באמצעות מחט 19-gauge, דרך דפנות הושט, הקיבה והתריסריון. אבחנה פתולוגית התבססה על ממצאים היסטולוגיים, כולל צביעות אימונופתולוגיות.
סה”כ השתתפו 104 חולים במחקר, 50 עם לימפאדנופתיה מדיאסטנלית, 48 עם הגדלת קשריות לימפה בבטן, ו-6 חולים עם לימפאדנופתיה בשני האזורים. בדיקת EUS-FNAB העלתה אבחנה של לימפומה ב-48 חולים, גרורות ב-16 חולים, והגדלה ריאקטיבית/שפירה ב-40 חולים. שיעור הדיוק של הבדיקה במקרים של לימפאדנופתיה ממקור לא ידוע עמד על 98%, וב-88% מהמקרים ניתן היה לסווג את הלימפומות לפי סיווג WHO. לא נרשמו סיבוכים חמורים בעקבות הפרוצדורה.
לסיכום, כעת ניתן להימנע מניתוח חזה פתוח, לפרטומיה, ושיטות אבחון פולשניות אחרות, דוגמאת מדיאסטינוסקופיה ולפרוסקופיה, שכן בדיקת EUS-FNAB היא טכניקה בטוחה ומדויקת לאבחון לימפאדנופתיה ממקור לא ידוע, כולל לימפומה.
Endoscopy. 2006 Sep;38(9):919-24
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!