CT עדיף על פני MRI באבחון מחלת עורק קורונרית (מתוך Annals of Internal Medicine)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Annals of Internal Medicine, עולה כי בעוד ש-CT, בניגוד ל-MRI, מערב שימוש בקרינה ובהזרקה תוך ורידית של חומרי ניגוד, הוא יותר מדויק באבחון CAD (מחלת עורק קורונרית).

הערך המנבא השלילי הגבוה של CT רב חתכים עבור נוכחות של היצרויות בעורק קורונרי           (95%) הופכת אותו להיות שימושי בפוטנציאל ככלי אבחוני לשלילת מחלת עורק קורונרי באוכלוסייה עם סבירות נמוכה עד בינונית של מבחן מוקדם (pretest).

קתטר קרדיאלי עם אנגיוגרפיה היא הבדיקה הסטנדרטית לאבחון CAD. בעוד שהיא יעילה אם יש צורך בפרוצדורה התערבותית, מחקרים אחרונים מדווחים על כך, שרוב האנגיוגרפיות מבוצעות רק עבור מטרות אבחוניות. CT רב חתכים ו-MRI הוצעו כאלטרנטיבות לא פולשניות cost-effective לקתטר לצורך אבחון של CAD.

מחקרים קודמים הציעו, ש-MRI רב חתכים יעיל יותר מ-MRI באבחון CAD, אך חשוב לאשר ממצא זה בהינתן סיכוני הקרינה וחומרי הניגוד הקשורים ל-CT.

במחקר השתתפו 129 נבדקים, שהוערכו בברלין לקיום CAD. הניתוח התמקד ב-108 נבדקים, שהיו להם 430 כלי דם, שנבדקו ב-CT רב חתכים וב-MRI, לפני שעברו אנגיוגרפיה קונבנציונאלית.

בניתוח של פר-חולה, ל-CT רב חתכים הייתה רגישות של 90% וערך מנבא שלילי של 95% באבחון CAD. הערכים התואמים של MRI היו נמוכים יותר : 87% ו-90% בהתאמה.

ניתוח של מנת הקרינה, שנעשה בה שימוש בבדיקת ה-CT מצביעה על כך, שהיא הייתה דומה לזו, שנעשה בה שימוש בקתטר קרדיאלי.

בסקר, שנערך, 74% מהנבדקים הראו העדפה ל-CT על פני MRI עבור הדמיה אבחנתית עתידית.

רופאים לא צריכים להשתמש ב-CT רב חתכים בצורה רוטינית בהערכת נבדקים החשודים לאיסכמיה מיוקרדיאלית. CT רב חתכים אינו יעיל בנבדקים עם סבירות גבוהה של מבחן מוקדם של CAD ויכול להיות מזיק.

החוקרים מוסיפים כי הבדיקה יעילה כשהאבחנה לא ברורה לאחר היסטוריה של כאב חזה ותוצאות דו-משמעיות בבדיקה פונקציונאלית ל-CAD.

Ann Intern Med 2006;145:407-415,466-467

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן