מסקירה סיסטמית של מחקרים, שפורסמו בעבר, החוקרים סיכמו כי אי אפשר להגיד בבטיחות אם כל אחד מהטיפולים המשמשים לטיפול בהתפרצות של זיהום ב- SARS-CoV (severe acute respiratory syndrome-associated coronavirus) היה יעיל. חלקם אף מזיקים.
בשנת 2003, 8000 אנשים הודבקו ב- SARS-CoV ו-774 מקרי מוות אירעו. התפרצות ה-SARS הציגה בפני הרופאים מחלה חדשה המאיימת על החיים, שעבורה לא היה להם שום ניסיון בטיפול ושום מחקר בנוגע ליעילות של האופציות הטיפוליות.
טיפולים ב-SARS כוללים : ribavirin, סטרואידים, lopinavir, ritonavir, type 1 interferon (IFN), IVIG (אימונוגולבולינים תוך ורידים) או פלסמה של אדם המחלים מ-SARS.
החוקרים בדקו 54 מחקרים בנושא של טיפולי SARS, 15 מחקרים in vitro ו-3 מחקרים על ARDS (acute respiratory distress syndrome).
הם מצאו, שחלק ממחקרי in vitro עם ribavirin, lopinavir ו-IFN הראו עיכוב של SARS-CoV בתרבית הרקמה, אך רוב המחקרים עם חומרים אלה בחולים המודבקים ב- SARS-CoV היו לא מכריעים.
למרות 30 דיווחים על חולים המודבקים ב- SARS-CoV המטופלים ב- ribavirin, אין עדות משכנעת, שטיפול זה מביא להחלמה. אנמיה המוליטית, שהיא תופעת לוואי נפוצה של טיפול זה, נראתה ב-3 המחקרים.
כל שימוש בעתיד ב- ribavirin עבור טיפול ב-SARS צריך להיות בהקשר של מחקר מבוקר תוך תשומת לב להופעת תופעות לוואי.
מתוך 29 מחקרים של חולים המודבקים ב-SARS ומטופלים בסטרואידים, 25 היו ללא תוצאות מכריעות ו-4 מחקרים הראו עדות לנזק אפשרי. קשה לקבוע המלצות ברורות בנוגע לשימוש של סטרואידים כטיפול בפגיעה בריאות בשל זיהום ב-SARS בכל שלב של המחלה, בעיקר כי התרופה מדכאת את מערכת החיסון ועל כן יכולה לדחות ניקוי ויראלי אם היא ניתנת לפני שליטה על הרפליקציה הויראלית.
סיבוכי הזיהום, נקרוזיס א-ווסקולרי ופסיכוזיס הנגרם בשל השימוש בסטרואידים הן דאגות נוספות בעת טיפול בסטרואידים.
לסיכום, מגוון הטיפולים, בעיקר הטווח הרחב של המינונים, משך הטיפול ודרך מתן של ribavirin וסטרואידים, הם מכשול עיקרי לפירוש ברור של המידע במחקר הנוכחי.
החוקרים מציעים כי באירוע הבא של התפרצות של SARS-CoV יש לעשות ניסיונות בכדי לפתח פרוטוקולים טיפוליים ולאסוף ולתרום מידע על מנת לסייע ולקדם את האנליזה של תוצאות הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!