מספר מחקרים דיווחו על תוצאות טובות יותר בעקבות טיפול במחלקות אונקולוגיה-ילדים, בהשוואה למחלקות המטולוגיה-מבוגרים, בבני נוער ומתבגרים עם ALL (Acute Lymphoblastic Leukemia). עם זאת, ייתכן כי הטיות בין הקבוצות ושיעורי תמותה גבוהים העיבו על המחקרים הללו.
במהלך שנות התשעים, מתבגרים חולי ALL משבדיה טופלו במחלקת אונקולוגיה-ילדים, או במחלקת המטולוגיה-מבוגרים, בתלות בסיבה המקורית לפניה. מחקר רטרופסקטיבי חדש נועד להשוות בין פרוטוקול NOPHO-92 (Nordic Society of Pediatric Hematology and Oncology 1992-2000) ובין פרוטוקול Adult Protocol (Swedish Adult ALL Group 1994-2000), לטיפול בחולי ALL בגילאי 10-40 שנים.
שני הפרוטוקולים לא כללו את נושא הגיל כקריטריון לסיכון גבוה.
מהתוצאות עולה כי 243 חולים עם B-Precursor ALL ו-T-Cell ALL, טופלו לפי הפרוטוקולים. החוקרים מצאו הבדל משמעותי בשיעור הרמיסיה בין פרוטקול NOPHO-92 (99%, n=144) ו-Adult Protocol (90%, n=99, p<0.01), ושיעורי ההישרדות ללא אירועים היה טוב יותר בעקבות טיפול NOPHO-92.
עם זאת, שיעור ההישרדות ללא אירועים היה גבוה יותר בחולים בגילאי 15-25 שנים, בהשוואה לחולים בגילאי 26-40, תחת Adult Protocol (P=0.01). החוקרים מצאו כי פרוטוקול הטיפול עצמו הוא גורם סיכון בלתי-תלוי.
לסיכום, פרוטוקול NOPHO-92 הביא לתוצאות טובות יותר מ-Adult Protocol, לכן נראה שמתבגרים עשויים להשיג תוצאות טובות יותר בעקבות טיפול לפי פרוטוקול ילדים. החוקרים ממליצים לערוך מחקרים פרוספקטיביים בכדי לקבוע אם פרוטוקול זה עדיף גם במבוגרים צעירים.
Cancer. 2006 Sep 5;
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!