האם PCI משתלם יותר מ-CABG לטיפול בחולים בסיכון גבוה? (Circulation)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בחולים בסיכון גבוה, הנזקקים לטיפול רה-וסקולריזציה קורונרית דחוף, PCI (Percutaneous Coronary Intervention) יעיל בדיוק כמו CABG (Coronary Artery Bypass Graft), אך עלותו נמוכה יותר, גם לאחר 5 שנות מעקב.

מחקרים קודמים שהשוו בין שתי הגישות, לא כללו חולים בסיכון גבוה עם איסכמיה לבבית, שאינם מגיבים לטיפול תרופתי. החוקרים במחקר AWESOME (Angina With Extremely Serious Operative Mortality Evaluation) העריכו את התוצאות בקרב חולים שטופלו ב-16 מרכזים באמריקה במהלך התקופה שבין 1995 ו-2000. גורמים המכניסים את החולים לקבוצת סיכון גבוה כוללים: ניתוח לב פתוח בעבר, גיל מעל 70 שנים, LVEF של 0.35 או פחות, אוטם לבבי בתוך 7 ימים, או צורך ב-Intra-Aortic Balloon Pump.

במחקר נכללו 445 חולים, שחולקו באקראי לטיפול PCI (n=218), או CABG (n=227). כל המשתתפים אובחנו עם איסכמיה לבבית שלא הגיבה לטיפול תרופתי. הגיל הממוצע עמד על 67-69 שנים, 99% מהמשתתפים היו גברים.

עלויות הטיפול בזמן טיפול רה-וסקולריזציה ראשוני עמדו על 17,231 דולר בעקבות טיפול PCI, לעומת 41,091 דולר בעקבות CABG (p<0.0001). לאחר 5 שנות מעקב, העלויות המקבילות לכל מטופל עמדו על 81,790 דולר ו-100,522 דולר (p=0.002), הבדל משמעותי, למרות העבודה שחולים שעברו PCI, עברו מספר גדול יותר באופן משמעותי של טיפולי רה-וסקולריזציה במהלך המעקב.

לאחר 5 שנים, שיעורי ההישרדות היו דומים בשתי הקבוצות (0.75 בעקבות PCI, 0.70 בעקבות CABG).

לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על כך של-PCI יש יתרונות על פני CABG בחולים בסיכון גבוה, עם מחלה קורונרית ואנגינה רפרקטוריים.

Circulation 2006;114.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן