האם תכנית לימודים יכולה להביא לשיפור נושא דיווחים על תופעות לוואי של תרופות? (JAMA)

ממחקר חדש שפורסם בגליון 6 בספטמבר של American Medical Association Journal of the עולה כי תכנית לימודים מכוונת מביאה לשיפור הדיווח על תופעות לוואי של תרופות מצד רופאים.

החוקרים מצאו כי רופאים יכולים להגיב לביקורים קצרים שנועדו להגביר את הדיווח. אם ניתן יהיה לשוב על התוצאות הללו בתנאים אחרים, מדינות רבות יוכלו לשפר את נושא הדיווח על תופעות לוואי של תרופות, באופן משמעותי.

הממצאים מבוססים על מחקר שכלל למעלה מ-6000 רופאים בצפון פורטוגל, שנחלקו באקראי לקבוצת התערבות שכללה תכנית לימודים בנושא, או קבוצת ביקורת, למשך 5 חודשים. החוקרים עקבו אחר המשתתפים למשך 13-16 חודשים.

ההתערבות, שכללה ביקור חינוכי שנמשך שעה אחת, נועדה לעסוק בחמישה נושאים שנקשרו במחקר קודם עם דיווח חסר בנושא תופעות לוואי של תרופות שאננות, חוסר בטחון, ביישנות, אדישות וחוסר זמן.

החוקרים הסבירו כי נושא השאננות נבע מהתפיסה לפיה עד שהתרופה זוכה לאישור שיווקי, כל תופעות הלוואי שלה כבר ידועות. חוסר בטחון מבוסס על האמונה כי כמעט לא ניתן לייחס תופעת לוואי מסוימת לתרופה ספציפית. ביישנות היא הגישה לפיה דיווח על תופעות לוואי של תרופה ייעשה רק בנוכחות קשר ודאי בין תופעת לוואי ובין התרופה. אדישות נובעת מהתפיסה לפיה דיווח על תופעת לוואי אחת לא ישפיע על הידע הרפואי בכללותו. אין צורך להסביר את נושא חוסר הזמן.

בתחילת המחקר, שיעורי הדיווחים אודות תופעות לוואי של תרופות היו דומים בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת. הם נותרו זהים בלא תלות בחומרת תופעת הלוואי או באם תופעת הלוואי היתה צפויה או לא.

בקבוצת הביקורת לא נרשם שינוי משמעותי בשיעור הדיווחים במהלך תקופת המעקב. לעומת זאת, בקבוצת ההתערבות נרשמה עליה בדיווחים של כלל תופעות הלוואי של תרופות, תופעות לוואי חמורות, קשר סיבתי חזק של תופעות לוואי של תרופות, תופעות לוואי בלתי צפויות, ותופעות לוואי חדשות הקשורות בתרופה.

מהממצאים עולה כי תכנית מכוונת לנושא דיווחים אודות תופעות לוואי של תרופות, יכולה להביא לעליה משמעותית בשיעורי הדיווחים הללו.

JAMA 2006;296:1086-1093.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן