ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, עולה כי רגישות על ידי גירוי של אגוניסטי רצפטור בטא 2 אדרנרגי נשמרת בחולי סוכרת סוג 1 בעלי חוסר מודעות להיפוגליקמיה.
אגוניסטים לרצפטור בטא 2 אדרנרגי הוצעו כטיפול בחוסר מודעות להיפוגליקמיה, אך מחקרים קודמים הציעו שיש ירידה ברגישות לבטא 2 אדרנרגים בקרב חולי סוכרת סוג 1 עם חוסר מודעות להיפוגליקמיה.
החוקרים השוו את הרגישות לבטא 2 אדרנרגים ב-10 חולי סוכרת סוג 1 עם חוסר מודעות להיפוגליקמיה, ב-12 חולי סוכרת סוג 1 עם מודעות תקינה להיפוגליקמיה וב-11 נבדקי ביקורת בריאים.
רגישות לגירוי של בטא 2 אדרנרגים נקבעה על פי מדידה של תגובה של וזו-דילטציה באמה לעירוי תוך עורקי של salbutamol.
תגובות זרימת דם מקסימאלית באמה ל- salbutamol(בזרוע שקיבלה עירוי) לא השתנתה בין 3 הקבוצות. עירוי salbutamol גרם לעליה בזרימת הדם באמה בזרוע, שלא קיבלה עירוי, בקבוצת הביקורת ובסוכרתיים עם מודעות תקינה להיפוגליקמיה, אך לא בזרוע, שלא קיבלה עירוי בקרב סוכרתיים, שאינם מודעים להיפוגליקמיה.
לדברי החוקרים, הממצאים שלהם של תגובות וזו-דילטציה דומות לא תומכות בכך שיש לרצפטור בטא 2 אדרנרגי תפקיד ברגישות הירודה לבטא אדרנרגי. כשהמידע התבטא כעליה מנקודת ההתחלה, salbutamol אפילו הפיק תגובות יותר גבוהות בחולי סוכרת ללא מודעות להיפוגליקמיה מאשר בשתי הקבוצות האחרות, למרות שההבדלים לא הגיעו למשמעות סטטיסטית.
לסיכום, לממצאים אלה יכול להיות ערך פוטנציאלי כשטיפול באגוניסטי בטא 2 אדרנרגים נחשב כתומך בקאונטר רגולציה של רמת הגלוקוז. יש צורך לחקור יותר האם ירידה ברגישות של בטא אדרנרגי בנבדקים עם חוסר מודעות להיפוגליקמיה מתווכת דרך רצפטור בטא 1 אדרנרגי או דרך ליקויים במסלול תגובת ברו-רפלקס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!