התנסויות בתקופת הקלרקשיפ נחשבות קריטיות לפיתוח כישורים קליניים. אולם, לא ברור אם קיים קשר ישר בין אופי ומספר החולים אותם פוגשים הסטודנטים ותוצאות הלימוד. חלק מהעדויות בספרות הרפואית מצביעות על חשיבות השגחה קלינית על לימודי הסטודנטים, אך הקשר בין השגחה על הלימודים הקליניים, חשיפה לחולים וכישורי הסטודנטים עדיין אינם ברורים.

מטרת מחקר חדש נועדה לקבוע את הוריאציות בהתנסויות של סטודנטים בשנים הקליניות. מטרות נוספות של המחקר נועדו לזהות את הגורמים לשונות בהתנסויות ולבחון את ההשלכות של הוריאציות הללו על כישורי הסטודנטים.

סטודנטים בקלרקשיפ מ-12 בתי חולים תיעדו את המפגשים שלהם עם חולים ביומן. החוקרים אספו את מאפייני האתר שעשויים להשפיע על השונות בהתנסויות הסטודנטים עם חולים. כישורי הסטודנטים נקבעו באמצעות 3 מדדים בלתי-תלויים בחינה מעשית בסיום הקלרקשיפ, בחינה תיאורטית בסיום הקלרקשיפ, והערכת תפקוד מקצועי. החוקרים פיתחו מודל לבחון את הנתונים הזמינים באשר לקלרקשיפ.

מבדיקת יומני הסטודנטים עולה כי קיימת שונות רבה במספר החולים עימם נפגשים הסטודנטים. משך השהות הממוצע של החולים, מספר החולים המאושפזים, ואיכות ההשגחה תרמו חלקית לשונות זו. עליה במספר המפגשים עם החולים לא הביאה בצורה ישיר לכישורים קליניים טובים יותר. החוקרים מצאו כי איכות ההשגחה הקלינית היא הפקטור החשוב ביותר מאחר שמשפיעה ישירות על לימודי הסטודנטים וכן משפיעה באופן חיובי על מספר המפגשים עם חולים.

לסיכום, מעקב אחר יעילות הקלרקשיפ ע”י הצגת שאלות לסטודנטים בנוגע לבעיות ומחלות אליהן נחשפו בלבד, ללא התייחסות לאיכות ההשגחה, אינה תורמת לשיפור לימודי הסטודנטים.

Volume 40 Page 450  – May 2006   Medical Education