מבחן עורי לבדיקת אלרגיה לפניצילין בטוח לשימוש בנשים בהיריון (מתוך Ann Allergy Asthma Immunol)

בדיקת רגישות ל-penicillin על ידי מבחנים עוריים בטוחה לשימוש בנשים בהיריון ויכולה לזהות איזה נשים, בקרב מי שנשאית ל-GBS (group B streptococcus), יכולה לקבל טיפול מניעתי בפניצילין (לתוך הוריד) בעת הלידה לצורך הורדת הסיכון של תמותה ניאונטלית.

סקירה של רישומים רפואיים ומאגרי נתונים של בתי מרקחת חשפה 56 נשים הרות עם תרביות חיוביות ל-GBS, שהייתה להן היסטוריה המרמזת על תגובה מתווכת IgE או תגובה לא ידועה לאנטיביוטיקה מסוג פניצילין. הנשים נבחרו לעבור בדיקת רגישות לפניצילין על ידי מבחן עורי.

סך הכל אותרו 3 מקרים של מבחנים עוריים חיוביים ו-53 מקרים עם מבחנים עוריים שליליים. היו שני מקרים של תגובה אלרגית קלה למבחן העור ומקרה אחד של תגובה מיידית, כך עולה ממחקר , שפורסם במהדורת אוגוסט של Annals of Allergy, Asthma and Immunology.

פריחות עוריות עם מהלך מאוחר היו קשורות עם מתן פניצילין תוך כדי הלידה. היה מקרה אחד של פריחה מיידית למתן vancomycin באשה, שהיה לה מבחן עור חיובי לפניצילין. סך הכל היו 7 מקרים של תגובות ב-122 מחזורים של טיפול אנטיביוטי.

מבחן עורי לבדיקת רגישות לפניצילין נמצא בשימוש רחב בקרב ילדים בכדי לאבחן רגישות ל-penicillin, amoxicillin, ampicillin, dicloxacillin ו-piperacillin.

המבחן העורי מנבא אלרגיה המתווכת IgE לפניצילין, סוג זה במקרים נדירים יכול לגרום לאנפילקסיס. רוב הפריחות העוריות לאנטיביוטיקה, בעיקר מסוג מהלך מאוחר, לא מנבאות הופעת אנפילקסיס בעתיד.

לסיכום, בערך ב-3% מהמקרים, שמישהו מקבל כל טיפול אנטיביוטי שהוא עבור כל סיבה שהיא, תהיה תופעת לוואי, הכי נפוצה תהיה פריחה עורית עם מהלך מאוחר ותגובות גסטרו אינטסטינליות. אלרגיה אמיתית קורת בפחות מ-1% מהאנשים החשופים לפניצילינים.

Ann Allergy Asthma Immunol 2006;97:164-168

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן