Reveal , מקלט א.ק.ג תת עורי אושר לסל הבריאות (הודעת חברת מדטרוניק)

מקלט א.ק.ג זעיר מושתל תת עורי, (REVEAL) המסייע באבחון תופעת התעלפויות לא מוסברות, הוכנס כעת לסל הבריאות.

REVEAL הינו מכשיר א.ק.ג. אוטומטי המוחדר מתחת לעור (insertable loop recorder ) מתוצרת חברת מדטרוניק העולמית, המקליט את הפעילות החשמלית של הלב ומאבחן האם סיבת ההתעלפות קשורה לשינויים בקצב הלב או אחרת.

תופעת התעלפויות חוזרות (סינקופה) הינה בעיה שכיחה העלולה לגרום לדום לב, לפגיעה באיכות החיים, לרבות דיכאון, פגיעה בתפקוד המיני , תאונות דרכים, ומהוה את הסיבה העיקרית לפניה לחדר מיון ב- 3% מכלל הביקורים במיון.

פרופ’ עמוס כץ , יו”ר החוג לקיצוב ואלקטרופיזיולגיה באיגוד הקרדיולוגי, מנהל המערך הקרדיולוגי בבי”ח ברזילי התייחס לכך : ” בכ – 40% מהסובלים מהתעלפות חוזרת , לא ניתן להגיע לאבחון הסיבה להתעלפות. ה- reveal הינו כלי המסייע בידנו, והמעלה משמעותית ( ב-50% מהמקרים) את האפשרות לאבחן את סיבת ההתעלפות.  עד כה בוצעו השתלות בודדות בארץ, הצפי שיבוצעו בארץ כ 100 השתלות של מכשיר זה, אשר יהווה נדבך חשוב באיבחון התעלפויות מסיבה לא ברורה בחולים אשר הבירור המקובל שעברו לא מצא את סיבת ההתעלפות.”

אירוע של התעלפויות תכופות (סינקופה) הוא טראומתי לחולה ומשפחתו ועשוי לרמז על מצב רפואי חמור. שיעור התמותה לשנה בחולים לאחר אירוע של סינקופה הוא 7.5% ומגיע עד 33% כאשר הסיבה היא קרדיאלית.

גם שיעור התחלואה החוזרת במשך הבירור הוא ניכר ומגיע ל 15%-33% של פציעה חוזרת, 5%-7% שברים, 1% תאונות דרכים. 

 גם איכות החיים של החולים נפגעת: 73% סובלים מדכאון וירידה בתפקוד, ב 37% נפגעת הפרנסה וב 30% נפגע התפקוד המיני. בשנים האחרונות, עם התפתחות המהירה של קוצבים ודפיברילטורים מושתלים, מציאת הגורם לעילפון יכולה להביא לטיפול יעיל וספציפי במרבית החולים עם מצב מסכן חיים.
התעלפויות (סינקופה) היא בעיה שכיחה. כ- 3% מכלל הביקורים במיון הם על רקע זה. סינקופה מהווה גם סיבת הקבלה העיקרית ב1%-6% מכלל הקבלות לביה”ח.

השבוע כאמור אישרה ועדת סל הבריאות את הכללת ה Reveal  בסל הבריאות.
יעוד ה- Reveal הוא לאבחן אירועים חוזרים של התעלפויות (סינקופה). המכשיר הוא מקלט א.ק.ג זעיר, מבוקר מחשב המוחדר מתחת לעור. המכשיר רושם באופן רציף את הפעילות החשמלית של הלב, ומקליט באופן אוטומטי את השיבושים בקצב הלב. ההקלטה יכולה להיות מופעלת גם על ידי החולה או בן משפחה באמצעות שלט רחוק יעודי מייד לאחר אירוע של סינקופה. במקרה זה שומר המכשיר בזיכרון גם את הפעילות החשמלית של הלב שהתרחשה מספר דקות לפני הפעלת השלט רחוק.
פרופ’ עמוס כץ, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי ברזילי באשקלון מסביר:” פעולת ההשתלה הינה פשוטה, ניתן להשתיל את המכשיר בחדר לפעולות כירוגיות קטנות. אין צורך במערכת רנטגן. אין צורך במיכשור תומך פרט לפרוגרמר (ציוד הנמצא ממילא ביחידות המשתילות קוצבים). “

בארה”ב סובלים מהבעיה 1,000,000 איש ומידי שנה נוספים 500,000 חולים חדשים . בכ20,000 חולים עם מאורעות עילפון חוזרים לא תימצא האבחנה גם לאחר בירור מקיף. בהשוואה לישראל מדובר ב 20,000 חולים הסובלים מעילפון ו10,000 מקרים חדשים בשנה שב 400 חולים עם מאורעות חוזרים של עילפון לא תימצא האבחנה למרות בירור מקיף.

במחקר השוואתי מבוקר שפורסם לאחרונה נמצא ששיעור האבחנה בשיטות המקובלות היה 19% לעומת 55% עם המקלט האוטומטי.

 בחולים עם אקג פאתולוגי (BBB ) ובדיקה אלקטרופזיולוגית שלילית, המקלט הביא לאבחנה ב 86% מהחולים בעת אירוע חוזר של התעלפויות.

במחקר בינלאומי ב 133 חולים עם היסטוריה של התעלפות חוזרת, המקלט האוטומטי הביא לאבחנה ב -72 מתוך 88 חולים בהם היה אירוע התעלפות חוזר (87%).

הערת המערכת: ניתוח כלכלי רפואי שבחן את העלות האפקטיבית של הכללת ה-reveal בסל מצא שמדובר בתוספת עלות נטו שואפת לאפס, וזאת לאחר שלוקחים בחשבון את עלות האיבחון החלופית, ותוחלת עלות הטיפול באותם פגיעות ומקרים שבהם השיטה שהייתה קיימת כיום לא הצליחה להגיע לאיבחון.  החלטת הועדה במקרה זה חשובה ונכונה שכן היא מאפשרת להגיע לאיבחון וטיפול נכון במטופלים שקשה לאבחו את סיבת ההתעלפויות שלהם – וכל זאת ללא צורך כמעט בתקציב נוסף. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן