סרטראלין אינו מונע דכאון במטופלים לאחר שבץ מוחי (מתוך Journal of Clinical Psychiatry)

ממחקר כפול סמיות בבקרת פלצבו שנערך לאחרונה עולה כי במטופלים לאחר שבץ מוחי שאינם סובלים מדוכאים, טיפול מניעתי בסרטראלין

(SERTRALINE) אינו מונע הופעה של דכאון ב-6 החודשים שלאחר מכן. המחקר פורסם בכתב העת לפסיכיאטריה קלינית (the Journal of Clinical Psychiatry).

דכאון לאחר שבץ מוחי הינו שכיח, ותוקף בערך 1 מכל 3 שורדים, ציינו החוקרים.

החוקרים בחנו האם טיפול בסרטראלין, שמתחיל בתוך שבועיים מהופעת השבץ ונמשך לאורך 24 שבועות, מפחית את ההארעות של דכאון במטופלים לאחר שבץ שאינם סובלים מדכאון. מתוך סך הכל 111 מטופלים, 56 נבחרו אקראית לקבלת פלצבו ו-55 לקבלת סרטראלין, 50 מ”ג פעם ביום למשך 24 שבועות.

הגיל הממוצע של המטופלים היה 67.5 שנים. מתוך 111 המטופלים ל-7 היה שבץ המורגי ול-104 שבץ איסכמי.

התוצאה המרכזית שנבחנה הייתה התפתחות תסמיני דכאון משמעותיים קלינית, כפי שהוערך על ידי ניקוד של 8 או יותר על פי ה- depression subscale of the Hospital Anxiety and Depression Scale, או קבלת מרשם לתרופות נוגדות דכאון לאחר 24 שבועות.

החוקרים דיווחו כי בסיום 24 שבועות המחקר, שיעור המשתתפים שסבלו מדכאון היה 21.6% (11 מתוך 51) בקרב המשתתפים בקבוצת הפלצבו ו-16.7% (8 מתוך 48) בקרב המטופלים בקבוצת הסרטראלין.

בסך הכל, 29 מטופלים (51.8%) בקבוצת הפלצבו ו-26 מטופלים (47.3%) בקבוצת הסרטראלין הפסיקו את השימוש בתרופת המחקר עד השבוע ה-24, וזאת בעיקר בשל תופעות לוואי או כיוון שהחל טיפול בתרופות נגד דכאון.

החוקרים סיכמו באומרם כי יש צורך לפתח אסטרטגיות פרמקולוגיות ושאינן פרמקולוגיות בכדי להוריד את הנטל הבריאותי והכלכלי הקשור לדכאון לאחר שבץ.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

J Clin Psychiatry 2006;67:1104-1109. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן