מה המשמעות הקלינית של hyperpyrexia ?

מה ההגדרה של המונח הלועזי ““hyperpyrexia?   האם מצב זה מהווה סימן מבשר לזיהום בקטריאלי מסוכן ? 

Hyperpyrxia מוגדר  כ”חום הגוף העולה מעל 41 מעלות”. מחקרים שדנים במצב זה בספרות הרפואית אינם מגיעים למסקנות אחידות לגבי טיב הזיהום. המאמר לפנינו שואף לבדוק באופן פרספקטיבי, האם היפרפירקסיה מצביע באופן אוטומטי על זיהום בקטריאלי והאם יש סימנים ספציפיים, המלווים את החום הגבוה  מאד,  המצביעים על האפשרות של זיהום חיידקי.

המחקר נערך בחדר מיון לילדים. כל  ילד או ילדה מתחת לגיל 18, שהובא לחדר מיון עם עלייה בחום הגוף מעל 41 מעלות נכלל במחקר. ב

נוסף לאנאמנזה ובדיקה קלינית, הוזמנו הבדיקות הבאות:-

ספירת דם.

תרבית דם.

תרביות מהלוע  לגילוי  זיהומים וירליים.

בתקופת המחקר ביקרו בחדר מיון 131000 ילדים ונוער. ביניהם 103 ילדים לקו בחום מעל 41 מעלות. ב 20 ילדים נמצא זיהום חיידקי רציני.  

אצל 20 ילדים נוספים הוכח שהם חלו בזיהום וירלי פעיל.  הסימנים הקליניים שהצביעו בכוון מחלה וירלית  היו הפרשה מן האף. מנגד, שלשול הייתה תופעה  אופיינית לזיהום חיידקי.

מבין הנתונים שנלקחו בחשבון ולא היה להם שום ערך באבחנה המבדלת היו גיל החולה, דרגת החום  וספירת דם לבנה.

מניתוח התוצאות מסיקים החוקרים כי חום גבוה מאד  לא יכול להוות אבחנה בין מחלה וירלית לבין מחלה חיידקית וכן אין סימנים קליניים מהסימנים שנבדקו, העוזרים באבחנה המבדלת.

הערת העורך

שתי תצפיות  חשובות במחקר זה:-

חום גבוהה מאד, אינו סימן מובהק של מחלה בקטריאלית, אלא מופיע בצורה שווה במחלה וירלית ובמחלה בקאריאלית.

ספירה לבנה ומבדלת אינה מבדילה בין מחלה וירלית לבין מחלה חיידקית. כדי להפיק מידע אבחנתי, רצוי לפחות להזמין גם שקיעת הדם. אם הספירה והשקיעה גם יחד גבוהים, אז הסיכוי שמדובר במחלה חיידקים גבוה יותר.

המאמר הופיע בירחון Pediatrics   מחודש יולי 2006

                  

Prospective evaluation of the risk serious bacterial infection un children who present to the Emergency Department with hyperpyrexia

Trautner BW, Caviness AC, Gerlacher G et al

Pediatrics   2006;118:34-40 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סקירה קלינית מקצועית: החייאת פגים מאוחרים בחמצן לעומת אוויר (מחקר AIROPLANE)

סקירה קלינית מקצועית: החייאת פגים מאוחרים בחמצן לעומת אוויר (מחקר AIROPLANE)

מקור: JAMA
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|05/11/2026

פגים מאוחרים (שבועות 32 עד 36 להריון) (Late preterms) הם כ־85% מכלל לידות הפגים בעולם, אך רמת הראיות לגבי תמיכה נשימתית ראשונית בקבוצה זו מוגבלת מאוד בהשוואה לפגים קיצוניים (<32 שבועות) או יילודים שנולדו במועד

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן