האם פעילות גופנית מגנה על תאי המוח? (APA)

מסקירה חדשה שהוצגה בכנס השנתי ה-114 של American Psychological Association (APA) עולה כי פעילות גופנית מסייעת לשמור על מבנה ותפקוד המוח עם העליה בגיל ועשויה לדחות את הופעת מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות.

לדברי החוקרים, קיים גוף ראיות מגוון ממחקרים פרוספקטיבים ורטרוספקטיבים מהם עולה כי לפעילות גופנית יתרונות מגיל העמידה ועד זקנה.

הם מסבירים כי לפעילות גופנית יש אפקט נוירופרוטקטיבי המאפשר תפקוד קוגנטיבי טוב יותר ומעכב את התפתחות מגוון צורות של דמנציה כמו אלצהיימר. כמו כן, לפעילות גופנית יש השפעות חיוביות על מבנה ותפקוד המוח.

החוקרים סקרו עדויות שנאספו ב-4 העשורים האחרונים, כולל מחקרים אפידמיולוגיים בנושא הקשר בין פעילות גופנית בגילאים שונים ויכולת קוגנטיבית וכתוצאה מכך הסיכוי להתפתחות אלצהיימר או מחלות נוירולוגיות אחרות התלויות בגיל. הם בחנו גם מחקרים לונגיטונדינאלים שבדקו את השפעת כושר גופני על התפקוד הקוגנטיבי ותפקוד במוח במבוגרים, וכך מחקרי בע”ח של הבסיס המולקולרי והתאי של השפעות פעילות גופנית על מבנה ותפקוד המוח.

מהנתונים עולה כי באנשים המתאמנים מספר פעמים בשבוע קיימת ירידה קוגניטיבית עם הגיל בשיעור נמוך יותר, בהשוואה לאלו שמבצעים מעט פעילות גופנית. העדות הטובה ביותר מגיעה ממחקרים בבע”ח, בהם הוכיחו כי ריצה וולנטרית מעלה את המולקולות הנוירופרוטקטיביות במוח, כמו BDNF (Brain Derived Neurotrophic Factor), וכן מקטין את הצטברות המולקולות הקשורות במחלת אלצהיימר, דוגמאת ביתא-עמילואיד.

הספרות האפידימיולוגית מצאה השפעה מגנה משמעותית של פעילות גופנית על התפקוד הקוגנטיבי וירידה בשכיחות דמנציה, ביחד עם יתרונות הנשמרים למספר עשורים. מספר מחקרים במבוגרים מעל גיל 65 מצאו כי פעילות גופנית של 15-30 דקות או יותר, 3 פעמים בשבוע, הקטינה את הסיכון למחלת אלצהיימר, גם בנבדקים עם נטיה גנטית למחלה.

מחקרים קליניים גם מעלים את האפשרות לקשר בין כושר גופני ושיפור בתפקוד הקוגנטיבי, תפקודי מוח טובים יותר, ומניעת אטרופיה מוחית במבוגרים. מחקר בן 4 שנים בנושא הקשר בין פעילות גופנית וקוגניציה ותפקוד מוחי בנבדקים בגילאי 62-70 מצאו כי באלו שהמשיכו להתאמן נשמרו רמות CSF והתפקוד הקוגניטיבי הכללי היה טוב יותר בהשוואה לאלו שלא היו פעילים. במחקר בן 6 חודשים, קשישים שהשתתפו בפעילות אירובית זכו לעליה בנפח החומר האפור באזורים פרונטאליים ובאזורים עליוניים באונה הטמפורלית, בהשוואה לביקורות.

לאור הנתונים בבני אדם, הצטברו מספיק סקירות בעשור האחרון לפיהן לפעילות גופנית השפעה מגנה על תאי המוח וכן נוטה להביא לירידה בשיעור הדיכאון.  החוקרים לא רואים כל חיסרון בהמלצה לבצע פעילות גופנית, גם אם ההשפעות אינן כה גדולות כפי שחושבים, מאחר שכבר ברור כי פעילות גופנית מורידה את שיעורי התמותה, ומורידה את שכיחות מחלות קרדיווסקולריות, סכרת מסוג 2 ואוסטופורוזיס.

נראה כי לפעילות אירובית השפעות חיוביות רבות יותר על תפקוד המוח עם הגיל, בהשוואה לצורות אחרות של פעילות גופנית. במחקר במבוגרים, הנבדקים בקבוצת הליכה למשך 6 חודשים הראו תוצאות טובות יותר בבדיקות הסחה בהשוואה לנבדקים בקבוצת מתיחות. יתרה מזאת, בנבדקים בקבוצת הפעילות האירובית נרשמה פעילות עצבית מוגברת באזורים הפרונטאלים והפריאטלים, האחראים על הקשב וירידה בפעילות באזור הדורסאלי של Cingulate cortex הקדמי. כמו כן, נראה כי פעילות גופנית מסייעת למוח לשמור על הפלסטיות.

נראה כי פעילות גופנית בעלת מרכיב אירובי בולט קשורה בשמירה על הקוגניציה ודחיית הופעת דמנציה. צורות אחרות של פעילות גופנית המשפרים את הגמישות ומצמצמים את הסיכוי לנפילות במבוגרים, גם תורמים, אך נראה כי אינם משפיעים על התפקוד הקוגנטיבי.

מחקרים בבע”ח מספקים מבט נוסף לאפקט המגן של פעילות גופנית מאחר שהם מאפשרים תצפית ישירה לשינויים המורפולוגיים, נוירוכימיים ונוירופיזיולוגיים הקשורים בפעילות גופנית. בע”ח שרצו יותר על הגלגל הראו תוצאות טובות יותר במשימות המתווכות ע”י ההיפוקמפוס. במחקרים אחרים, מכרסמים מבוגרים שביצעו פעילות גופנית במבוך מים למדו וזכרו טוב יותר בהשוואה לביקורות. גם בע”ח מבוגרים וגם צעירים זוכים ליתרונות בעקבות פעילות גופנית, כפי שמתבטאות ברמות מוגברות של גורמי גדילה עצביים, שיכולים לעכב את למנוע מחלות מסוימות הקשורות בגיל.

אין ספק כי יש מספר תחומים שנותרו ללא מענה, האם קיים קשר מנה-תגובה בבני אדם כמה פעילות גופנית מביאה לאיזה יתרון קוגניטיבי או ירידה ב-Odds Ratio למחלת אלצהיימר או דמנציה אחרת. יש הסכמה כי דרושים מחקרים קליניים בכדי לענות על שאלות שונות בנושא.

הנתונים הנוכחיים תומכים בכך שרמת הפעילות הגופנית עוזרת, אך אינם מספקים מרשם מדויק. אולם, בהתבסס על נתונים אפידמיולוגיים ונתונים מבע”ח, סביר להאמין כי יש יתרון בביצוע פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע או יותר. גם להליכה למשך 30-45 דקות, 3 פעמים בשבוע או יותר יש יתרונות רבים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן