ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Pediatrics, עולה כי צורת הלידה, סוג האכלת התינוק וגיל ההיריון בעת הלידה הם בין הגורמים המשפיעים על המיקרוביוטיקה במעי בשנות הילדות המוקדמות.
לתינוקות, שנולדו במועד בלידה וגינאלית בבית ושהניקו אותם בלבד, הייתה מיקרוביוטיקה הכי טובה במעי, כלומר מספר גבוה של bifidobacteria ומספרים נמוכים של Clostridium difficile ו-Escherichia coli.
מחקר זה אינו הראשון המחפש אחר הדטרמיננטות המוקדמות של מיקרוביוטיקה במעי, שידוע שמשחקות תפקיד מפתח במניעת קולונוזציה של פתוגנים פוטנציאלים. אך מחקרים בעבר רק חקרו דטרמיננטות ספורות וכללו מספר מוגבל של תינוקות.
במחקר זה החוקרים אספו דגימות צואה של 1032 תינוקות בגיל חודש ובדקו הימצאות של מגוון של אורגניזמים בדגימות. שאלונים להורים ניתנו במהלך ואחרי ההיריון בכדי להעריך את הדטרמיננטות הפוטנציאליות של המיקרביוטיקה במעי.
בהשוואה ללידה וגינאלית, ניתוח קיסרי נקשר לעליה בקולוניזציה של Clostridium difficile וירידה בקולוניזציה של bifidobacteria ושל Bacteroides.
האכלת התינוק בפורמולה בלבד הביאה לעליה בקולוניזציה של E. coli, C. difficile, Bacteroides ו- lactobacilli בהשוואה להנקה. לידה טרם המועד ואשפוז בבית החולים הביאו לעליה בקולוניזציה של Clostridium difficile.
לסיכום, לתינוקות, שקיבלו טיפול באנטיביוטיקה, היו מספר נמוכים יותר של bifidobacteria ו- Bacteroides בהשוואה לתינוקות שלא. בניגוד לכך, נוכחות של אח גדול יותר מעלה קולוניזציה של bifidobacteria בהשוואה לתינוק ללא אחים בכלל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!