לב מוגדל עלול לפגוע בקיבולת הריאה באי-ספיקת לב כרונית (Chest)

במאמר חדש שפורסם בגליון יולי של Chest נכתב כי הלב המוגדל בחולים עם אי ספיקת לב כרונית, גורם להקטנה של תכולת הריאות. חולי אי-ספיקת לב כרונית מסיבות שונות, צפויים לפתח ירידה בתפקודי הריאות. חלק מהירידה בתפקוד הריאתי נובע מהגדלת הלב בחלל בית החזה. דבר זה עשוי גם לתרום לתבנית הנשימה השטחית בחולים אלו במנוחה ובזמן מאמץ, ועשוי להגדיל את המאמץ הנשימתי.

החוקרים בדקו את הקשר בין נפח בית החזה, הלב והריאות כפי שנקבע בצילום רנטגן ב-44 חולים עם אי-ספיקת לב ו-44 נבדקים ללא מחלת לב ידועה.

בעוד שלא נמצא הבדל משמעותי בנפח בית החזה בין החולים והביקורות, נפח הלב היה גדול יותר באופן משמעותי ונפח הריאות היה קטן יותר בחולים עם אי ספיקת לב.

ההבדל היה בולט יותר עם החמרה באי ספיקת הלב, עם קשר ברור בין מדד NYHA גבוה יותר ובין עליה בנפח הלב וירידה בנפח הריאות.

החוקרים זיהו קורולציה קרובה בין עליה בגודל הלב וירידה בנפח הריאות באוכלוסיית חולי אי ספיקת לב (r=0.81).

ככל שאי-ספיקת הלב התקדמה, הלב המשיך לגדול והתחרה על החלל בתוך בית החזה על חשבון איברים אחרים כמו הריאות. תחרות זו עשויה להיות גדולה עוד יותר בחולים עם תחלואות נוספות  כמו השמנת יתר ומחלת ריאות חסימתית (שגם משפיעים על חלל בית החזה).

הבעיה היא שככל שאי-ספיקת הלב מחמירה, הלב גדל, דם חוזר אחורה עקב כשל החדר השמאלי, נוזלים מצטברים בריאות וקיים מכלול גורמים המביא להדרדרות בנפח הריאות ושיעורי הזרימה. עם טיפול (תרופתי או השתלה), השיפור אינו רק בגודל הלב, אלא גם בלחץ הדם הריאתי, עם ירידה בנוזלים בריאות.

כיום, הטיפול הטוב ביותר הוא טיפול תרופתי אגרסיבי בחולי אי-ספיקת לב במטרה למנוע רימודלינג והגדלה של הלב.

Chest 2006;130:164-171.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן