בחולים הסובלים מזיהום משולב של HIV ו-HCV קיימת שכיחות מוגברת של Hepatic Steatosis, הקשורה בטיפול ב-Nucleoside Analogues, HCV Genotype 3 ופיברוזיס.
החוקרים סקרו את הגיליונות של 183 חולים עם זיהום HIV-HCV , 69% סבלו מ-Steatosis (31% עם Steatosis מינימלי, 27% עם Steatosis קל, 18% עם Steatosis בינוני ו-1% עם Steatosis חמור).
החוקרים זיהו קשר חזק בין השימוש בתרופות D Drugs, דוגמאת d4T (Stavudine) ו-ddI (didanosine) ובין הופעת Steatosis (OR = 4.63). התצפיות הקליניות זכו לתמיכה מנתונים In vivo ו-In vitro שהראו כי Didanosine ו-Stavudine הינם בעלי טוקסיות מיטוכונדריאלית משמעותית העולה על זו של תרופות אחרות.
קיים הגיון ביולוגי מאחורי הממצאים הללו, מאחר שידוע כי לתרופות אלו יש אפיניות רבה ל-mitochondrial DNA Polymerase Gamma. באופן זה, תרופות אלו יכולות לגרום לטוקסיות מיטוכונדריאלית, שעשויה להתבטא כ-Microversicular Steatosis.
בנוסף, החוקרים מצאו כי בחולים עם Steatosis, קיים OR של 1.37 לפיברוזיס.
השימוש בתרופות Anti-Retroviral ללא טוקסיות מיטוכונדריאלית או בעלות טוקסיות מיטוכונדריאלית מינימלית (Tenofovir, Lamivudine, Emtricitabine, או Abacavir) עדיף על פני Nuelcoside Reverse Transcriptatse Inhibitors (NRTI) אחרים, כאשר ניתן.
בחולים עם HCV בלבד, זיהום בגנוטיפ 3 קשור גם הוא ב- Steatosis, עם OR=3.38. פירוש הדבר הוא שיש לשקול טיפול ב-Hepatitis C בחולים עם HIV/HCV , בעיקר בנוכחות זיהום בגנוטיפ 3, המגיב טוב לטיפול.
במאמר מערכת נכתב כי חשד ל-Hepatic Steatosis צריך להיות אינדיקציה נוספת לביופסיית כבד בחולים הסובלים מזיהום HIV/HCV המתחילים בטיפול Anti-Retroviral הכולל NRTI.
המחקר הנוכחי חיזק את קשר בין NRTI ו- Steatosis. הרופאים מסכימים כי יש לשקול בזהירות טיפול ב-D-Drugs בחולים עם זיהום משולב HIV/HCV, ובעיקר באלו עם Steatosis.
Clin Infect Dis 2006;43:365-376.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!