משככי כאבים שכיחים יותר מהרואין וקוקאין כגורמי תמותה עקב מינון יתר

מניתוח המגמות של הרעלות תרופות הגורמות תמותה ניתן ההסבר לאפידמיה הארצית של תמותה בעקבות מינון יתר בארה”ב החל משנת 1990. רק לאחרונה זוהתה תרומת מרשמי משככי כאבים לאפידמיה.

אופיואידים ניתנים לעיתים קרובות במטרה לשכך כאבים, אך בשימוש לא-הולם עלולים לגרום תמותה. במהלך 15 השנים האחרונות, עלו שיעורי מכירת אופיואידים לשיכוך כאבים, כולל Oxycodone, Hydrocodone, Methadone ו-Fentanyl, והתמותה עקב טיפולים אלו עלתה גם היא במקביל.

בשנת 2002, למעלה מ-16,000 איש בארה”ב נפטרו כתוצאות ממינון יתר של תרופה, כאשר מרבית המקרים נובעים מאופיואידים, הרואין וקוקאין. אופיואידים היו שכיחים עוד יותר מהרואין וקוקאין בין 1999 ו-2002.

נראה כי השכיחות עולה במהירות. בין 1979 ו-1990 שיעור התמותה בעקבות הרעלת תרופות לא-מכוונת עלתה בממוצע ב-5.3% כל שנה. בין 1990 ו-2002, השיעור עלה ב-18.1% כל שנה. תרומת אופיואידים להרעלות עלתה גם היא. משנת 1999 עד 2002 מספר מקרי התמותה עקב מינון יתר עקב הרעלת אופיואידים עלה ב-91.2%. בעוד שמשככי כאבים מצויים בעליה המשמעותית ביותר בשכיחות, גם שיעורי התמותה עקב הרואין וקוקאין עלו ב-22.8% ו-12.4%, בהתאמה.

במאמר מערכת הזהירו מפני חששות לא-מוצדקים הגוברים בעקבות טיפול בסטרואידים כמשככי כאבים, וציינו כי שימוש לרעה באופיואידים נעשה בעיקר ע”י משתמשי רחוב וחולים פסיכיאטריים, ולא בחולים הסובלים מכאב.

הכותבים מציינים גם את הכמות הגדולה של אופיואידים הנגנבים כל שנה מבתי מרקחת, וטוענים כי תמותה עקב מינון יתר בעקבות תרופות הניתנות במרשם, אינן מעידות בהכרח כי אכן ניתן מרשם. כמו כן, חשוב להבין שמרבית מקרי התמותה עקב מינון יתר כוללים מספר תרופות ולא ניתן לייחס את הנתונים הללו לתרופה ספציפית.

במאמר מערכת שני נכתב כי שימוש לרעה בתרופות וטיפול לא-מספיק לכאב הם שני נושאים חשובים בבריאות הציבורית, אך הפתרון לבעיה אחת אינו בהכרח פוגע בשניה. המעט ביותר שניתן לעשות הוא להבטיח שנפגעי המלחמה בתרופות לא יסבלו יתר על המידה.

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן