יעילות לטווח ארוך (3 שנים) של רימודולין ((Treprostinil Sodium במתן תת-עורי בטיפול ביתר לחץ דם ריאתי (Chest)

ע”פ דיווח עדכני מ-Chest טיפול ארוך טווח עם רימודולין  (  (Treprostinil Sodium במתן תת-עורי הציג שיפור מתמשך בתפקוד החולים ובסימפטומים של המחלה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי (PAH ) וגם בחולים הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי על רקע של תסחיפים ריאתיים.

ע”פ הדיווח, במחקר רב מרכזי ורטרוספקטיבי זה שנערך בשלושה מרכזים באירופה  לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי השתתפו 122 חולים המטופלים ברימודולין תת-עורי. החולים היו בדרגת מחלה בין II–IV (II-רמה קלה  IV הרמה הקשה  ביותר של המחלה).

99 חולים סבלו מ PAH* יתר לחץ דם ריאתי  ועוד 23 חולים סבלו מיתר לחץ דם ריאתי על רקע של תסחיפים ריאתיים .(  Thromboembolic Pulmonary Hypertnsion Chronic)

המטרה היתה לבדוק האם  מתן רימודולין באינפוזיה תת-עורית לחולי יתר לחץ דם ריאתי

משפרת את התפקוד ואת אחוזי ההישרדות של חולים אלו.  יש לציין שרימודולין בשונה מ Epoprostinil (פלולן) ניתן לתת גם במתן תת-עורי (ללא צורך בקטטר מסוג היקמן המוכנס לווריד מרכזי ).

החוקרים עשו שימו במדד ה- 6 min  walk test  , כלומר נמדד מרחק ההליכה שהחולה הולך במשך 6 דקות. קוצר הנשימה וחומרת המחלה נקבעו לפי התסמינים של NYHA Class וכן נערך מעקב לכל שינוי קליני וכמובן גם אחוזי הישרדות של החולים לאורך 3 שנות המעקב.

בתום  מעקב של 3 שנים  אחרי חולים אלו נמצא שיפור משמעותי בהשוואה למצבם הבסיסי בתחילת המחקר, כאשר מרחק ההליכה  שהחולים הלכו במשך 6 דקות (SMWD) גדל בממוצע מ- 305 מטרים ל- 445 מטרים.

חל גם שיפור בתסמינים של המחלה כמו קוצר נשימה וגם בדרגת חומרת המחלה (NYHA Class). החולים שהשתתפו במחקר טופלו  בממוצע של 40ng/kg/min (בטווח שבין 16 עד 84 ng/kg/min ).

הטיפול נסבל היטב על ידי רוב החולים והכאב המקומי גרם רק ל 5% מהחולים להפסיק את הטיפול.

אחוזי ההישרדות היו 88.6% אחרי שנה של טיפול  ו 70.6% לאחר 3 שנים של טיפול.

אחוזי ההישרדות החופשית (מוגדרת כהישרדות ללא צורך באשפוז וללא החמרה במצב המחלה

וללא מעבר לטיפול תוך ורידי וללא הוספת טיפול נוסף) היה 83.2% כעבור שנה ו 69% כעבור 3 שנים.

לסיכום, הטיפול ברימודולין, נמצא כמשיג שיפור משמעותי בכל המדדים שנבדקו במחקר זה.

Chest 2006;129;1636-1643

הערות:

* החולים ב– PAH  התחלקו לקבוצות הבאות:

יתר לחץ דם ריאתי ראשוני (IPH )

יתר לחץ דם ריאתי עם רקע לבבי (Congenital heart disease) ( המוכרים כחולי איזנמנגר)

יתר לחץ דם ריאתי על רקע מחלות של רקמות החיבור כמו סקלרודרמה (  – Connective tissue disorder- CTD)

יתר לחץ דם ראתי על רקע כבדי (Portal Hyertension)

יתר לחץ דם ריאתי על רקע של כשל חיסוני (HIV infection)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן