האם צריכת דגים משפיעה על האלקטרופיזיולוגיה של הלב? (J Am Coll Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי לצריכת טונה או דג מבושל או צלוי השפעות טובות על האלקטרופיזיולוגיה של הלב העשויות למנוע הפרעות קצב מסכנות חיים.

דיווחים קודמים קשרו בין צריכת דגים וסיכון מופחת למוות פתאומי, הפרעת קצב קורונרית קטלנית, ופרפור פרוזדורים, אך המנגנון לקשר הנ”ל לא היה ידוע. עם זאת, עדויות ממחקרים בבעלי חיים מצאו קשר ישיר של שמן דגים עם האלקטרופיזיולוגיה הלבבית.

החוקרים בחנו נתונים שנאספרו מקרב 5096 מבוגרים שהשתתפו במחקר Cardiovascular Health Study, בכדי לבחון את הקשר בין צריכת חומצן שומן n-3 של דגים ומדדי אק”ג. המחקר שהתמקד בגורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות, נערך בין 1989 ו-1990 וכלל משתתפים בגילאי 65 ומעלה.

החוקרים מצאו קשר בין צריכת טונה או דגים מבושלים וצלויים לפחות אחת לשבוע ובין קצב לב איטי יותר, בהשוואה לצריכת דגים פחות מפעם בחודש (P<0.05). יתרה מזאת, נמצא קשר בין צריכת דגים לפחות 5 פעמים בשבוע ובין הולכה עלייתית-חדרית איטית יותר ועם סיכון מופחת למרווח QT מאורך (P<0.05). צריכת Marine n-3 Fatty Acid הראתה השפעה דומה.

בניגוד לכך, צריכת טונה או דגים מבושלים או צלויים לא השפיעה על ההולכה החדרית. כמו כן, צריכת דגים מטוגנים לא  השפיעה על מדדי אק”ג.

בעבר הוכח כי צריכת דגים אפויים, הנמכרים בארה”ב בעיקר בצורת המבורגר-דגים או מקלות דגים, אינה קשורה עם רמות הדם של חומצות שומן n-3. עובדה זו מרמזת כי ייתכן וחומצות השומן n-3 בטונה ודגים אפויים ומבושלים אחרים הן האחראיות להשפעות החיוביות על הפעילות החשמלית של הלב.

J Am Coll Cardiol 2006;48:478-484.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן