האם תיקון המסתם המיטראלי משפר את ההישרדות בקשישים? (מתוך American Heart Journal)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי מטופלים קשישים שעברו תיקון של המסתם המיטראלי, ולא החלפה שלו, מראים הישרדות ארוכה יותר במידה משמעותית. המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי ללב (the American Heart Journal).

תיקון המסתם המיטראלי במטרה לתקן רגורגיטציה במסתם פותח בניסיון להתגבר על הסיבוכים האפשריים של החלפת המסתם, ציינו החוקרים. ואולם, עדיין לא ידוע האם היתרונות של פרוצדורה זו שנצפו בצעירים תקפים גם בקשישים.

לצורך המחקר בחנו החוקרים מטופלים בגיל 70 לפחות שעברו ניתוח במסתם המיטראלי בשל רגורגיטציה. לאורך תקופה של 10 שנים, 218 מהם עברו תיקון ו-74 החלפה. 109 מטופלים עברו בנוסף גם ניתוח מעקפים  (CABG – coronary artery bypass grafting).

החוקרים דיווחו כי המטופלים שעברו תיקון מסתם מיטראלי בלבד הראו ירידה משמעותית בתמותה בבית החולים בהשוואה לאלו שעברו החלפת מסתם בלבד (0.7% לעומת 13.9%, בהתאמה). בנוסף, השהות בבית החולים הייתה קצרה יותר (8.7 ימים לעומת 9.6 ימים) ושיעור ההישרדות לאחר 5 שנים גבוה יותר (81% לעומת 63%) בקבוצת בתיקון.

עוד צויין בדיווח כי במטופלים שעברו ניתוח מסתם יחד עם CABG, הייתה מגמה לכיוון הפחתה בתמותה בבית החולים וקיצור השהות בבית החולים בקבוצת התיקון. ואולם, לא נמצא הבדל משמעותי בתמותה לאחר 5 שנים, שהייתה 89% בשתי הקבוצות.

לאור ממצאים אלה, החוקרים סיכמו באומרם כי במטופלים קשישים, ובמיוחד אלו שאינם עוברים ניתוח מעקפים, תיקון המסתם המיטראלי מהווה את האפשרות המועדפת.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Am Heart J 2006;151:1325-1333.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן