האם חפיפת תומכנים בטוחה ויעילה למניעת היצרות מחדש? (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי תומכנים משחררי-Sirolimus (Cypher) יכולים להימצא בביטחה בחפיפה, ושיטה זו יעילה בהפחתת היצרות מחדש (Restenosis) בהשוואה לשימוש בתומכן מתכת חלק. המחקר פורסם בכתב העת של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (the Journal of the American College of Cardiology).

החוקרים ציינו כי השימוש בהכנסת תומכנים קורונריים חופפים הינו שכיח, ואולם הסיכונים והתועלת של גישה זו אינם ברורים, בעיקר בנוגע לתומכנים משחררי תרופה.

החוקרים בדקו את הנושא על ידי ניתוח מצורף של מידע מתוך 5 מחקרים קליניים. 3 מהמחקרים היו אקראיים, והישוו בין תומכנים משחררי- sirolimus(SES – sirolimus-eluting stents) לתומכני מתכת חלקים (BMS – bare metal stents), ו-2 המחקרים האחרים היו מחקרים שאינם אקראיים ושהשוו בין מטופלים שטופלו ב-SES למטופלי בקרה מהעבר.

בסך הכל, 337 מטופלים טופלו עם SES חופפים, 238 עם BMS חופפים, 697 עם SES יחיד ו-465 עם BMS יחיד.

החוקרים דיווחו כי השימוש בתומכנים חופפים, SES או BMS, נמצא קשור במידה רבה יותר להופעה מאוחרת יותר של איבוד לומן בתומכן ושל היצרות מחדש באנגיוגרפיה מאשר שימוש בתומכן יחיד.

בנוסף, מבין המטופלים שטופלו בתומכנים חופפים, הירידה בהיצרות מחדש שנצפתה במטופלים עם SES הייתה דומה לזו שנצפתה במטופלים שטופלו בתומכן יחיד. יתר על כן, שימוש ב-SES חופפים לא הגדיל את הסיכון לאוטם בשריר הלב או לארועים קרדיאליים משמעותיים אחרים.

החוקרים סיכמו באומרם כי השימוש ב-SES חופפים, כשנדרש, הינו בטוח ויעיל בהפחתת היצרות מחדש בהשוואה לשימוש ב-BMS. החוקרים ציינו כי יש להקדיש תשומת לב מיוחדת להשגת פריסת תומכנים אופטימלית באותם מקרים שבהם נדרשת חפיפת תומכנים.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;48:21-31.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן