ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי הנוהג השכיח של המשך מעקב אחר מטופלים בדלקת ריאות המאושפזים בבית החולים לאחר שהם עברו מטיפול תוך ורידי באנטיביוטיקה לטיפול פומי, עשוי להיות מיותר במקרים רבים. למרות זאת, החוקרים מזהירים כי תוצאות אלו צריכות לקבל אישור ממחקרים אקראיים מבוקרים. המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי לרפואה (The American Journal of Medicine).
הממצאים מבוססים על מחקר שכלל 5248 מטופלים קשישים, שאושפזו בגלל דלקת ריאות שנרכשה בקהילה (CAP – community-acquired pneumonia). המשתתפים נלקחו מתוך מדגם מטופלים של Medicare, ונבחרו על בסיס היותם מטופלים ללא סיבוכים חמורים של המחלה (זמן האשפוז הכללי לא עלה על 7 ימים).
החוקרים ציינו, שכמחצית מהמטופלים נשלחו לביתם ביום שבו עברו מטיפול תוך ורידי באנטיביוטיקה לטיפול פומי. יתר המטופלים, נשארו להשגחה ליום אחד נוסף לאחר החלפת צורת מתן האנטיביוטיקה.
כמצופה, זמן האשפוז הממוצע היה קצר יותר במידה משמעותית בקבוצת המטופלים שלא נשארו להשגחה מאשר בקבוצת המטופלים שנשארו להשגחה נוספת: 3.8 לעומת 4.5 ימים.
החוקרים הוסיפו כי שיעור האשפוז מחדש בתוך 14 יום (The 14-day readmission rate) היה דומה בשתי הקבוצות, ועמד על כ-7.5%. בדומה לכך, התמותה בתוך 30 יום לא הייתה שונה במידה משמעותית בשתי הקבוצות: 5.1% בקבוצת המטופלים שלא נשארו להשגחה נוספת, לעומת 4.4% במטופלים שנשארו להשגחה נוספת.
החוקרים סיכמו באומרם כי מחקר זה מתאר את ההערכה הגדולה ביותר של השגחה באשפוז אחר מטופלים שאושפזו בשל CAP, וכי הממצאים שהתקבלו היו עקביים עם הממצאים שהתקבלו ממחקרים קטנים יותר, ועל פיהם נראה כי אין תועלת קלינית משמעותית להשגחה באשפוז לאחר החלפת צורת מתן האנטיביוטיקה, ממתן ורידי למתן פומי, במטופלים עם CAP.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!