מעקב בבית החולים לאחר שינוי צורת מתן האנטיביוטיקה בטיפול בדלקת ריאות אינו נחוץ (מתוך American Journal of Medicine)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי הנוהג השכיח של המשך מעקב אחר מטופלים בדלקת ריאות המאושפזים בבית החולים לאחר שהם עברו מטיפול תוך ורידי באנטיביוטיקה לטיפול פומי, עשוי להיות מיותר במקרים רבים. למרות זאת, החוקרים מזהירים כי תוצאות אלו צריכות לקבל אישור ממחקרים אקראיים מבוקרים. המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי לרפואה (The American Journal of Medicine).

הממצאים מבוססים על מחקר שכלל 5248 מטופלים קשישים, שאושפזו בגלל דלקת ריאות שנרכשה בקהילה (CAP – community-acquired pneumonia). המשתתפים נלקחו מתוך מדגם מטופלים של Medicare, ונבחרו על בסיס היותם מטופלים ללא סיבוכים חמורים של המחלה (זמן האשפוז הכללי לא עלה על 7 ימים).

החוקרים ציינו, שכמחצית מהמטופלים נשלחו לביתם ביום שבו עברו מטיפול תוך ורידי באנטיביוטיקה לטיפול פומי. יתר המטופלים, נשארו להשגחה ליום אחד נוסף לאחר החלפת צורת מתן האנטיביוטיקה.

כמצופה, זמן האשפוז הממוצע היה קצר יותר במידה משמעותית בקבוצת המטופלים שלא נשארו להשגחה מאשר בקבוצת המטופלים שנשארו להשגחה נוספת: 3.8 לעומת 4.5 ימים.

החוקרים הוסיפו כי שיעור האשפוז מחדש בתוך 14 יום (The 14-day readmission rate) היה דומה בשתי הקבוצות, ועמד על כ-7.5%. בדומה לכך, התמותה בתוך 30 יום לא הייתה שונה במידה משמעותית בשתי הקבוצות: 5.1% בקבוצת המטופלים שלא נשארו להשגחה נוספת, לעומת 4.4% במטופלים שנשארו להשגחה נוספת.

החוקרים סיכמו באומרם כי מחקר זה מתאר את ההערכה הגדולה ביותר של השגחה באשפוז אחר מטופלים שאושפזו בשל CAP, וכי הממצאים שהתקבלו היו עקביים עם הממצאים שהתקבלו ממחקרים קטנים יותר, ועל פיהם נראה כי אין תועלת קלינית משמעותית להשגחה באשפוז לאחר החלפת צורת מתן האנטיביוטיקה, ממתן ורידי למתן פומי, במטופלים עם CAP. 

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Am J Med 2006;119:512-518.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן