האם טיפול של חוסמי בטא בחולי אי ספיקת לב במהלך אשפוז יכול לשפר את הפרוגנוזה ?

ממחקר חדש עולה כי לחולים המאושפזים בשל בעיה בפיצוי של אי ספיקת לב (HF) יש תוצאות טובות יותר אם הם מטופלים בחוסמי בטא לפני, במהלך ואחרי האשפוז.

מחקר קודם הדגים את הבטיחות של התחלת טיפול בחוסמי בטא בחולי HF, אך מחקרים אלה כללו חולים, שלא היו באשפוז או חולים, שטופלו במשתנים ועמדו לפני שחרור. השאלה כיצד לטפל בחולי HF ללא פיצוי נשארה עומדת בעינה.

במחקר השתתפו 432 נבדקים. 268 מהם היו על טיפול בחוסמי בטא עם הגיעם לאשפוז, אך ב-54 מהם הופסק הטיפול בחוסמי בטא במהלך האשפוז. 263 חולים שרדו והשתחררו מבית החולים, כשל-209 מהם נרשם טיפול בחוסמי בטא עם השחרור.

לחולים, שטופלו בחוסמי בטא לפני האשפוז, היה זמן שהייה קצר יותר בבית החולים (7.9 בהשוואה ל-9.4 ימים, p = 0.003) ושיעור תמותה לאחר 180 יום נמוך יותר (16% בהשוואה ל-24.4%, p = 0.03). לאחר תקנון למאפייני החולים ולפרדיקטורים של תמותה, נשאר טרנד לשיעור תמותה לאחר 180 נמוך יותר (OR 0.58, p = 0.08).

החוקרים הישוו בין תוצאות של אלה, שטופלו בחוסמי בטא טרם אשפוזם ובעת שיחרורם ובין אלה, שהפסיקו להם טיפול בחוסמי בטא לפני השחרור. לאלה, שהמשיכו לקבל את הטיפול, היה שיעור אשפוז נמוך או שיעור תמותה לאחר 180 יום נמוך יותר (59.8% בהשוואה ל-74.1%, p = 0.053).

בהשוואה של חולים, ששוחררו על טיפול בחוסמי בטא לעומת אלה שלא, שיעור התמותה לאחר 180 יום או שיעור האשפוז מחדש היה 59% מול 69% (p = 0.048). ה-OR (odds ratio) היה 0.51.

תוצאות המחקר מצביעות על כך, ששימוש בחוסמי בטא לפני, במהלך ואחרי אשפוז קשורות לתוצאות טובות יותר. שימוש בחוסמי בטא לא נקשר עם הרעה בהמודינמיקה או עם בעיה נשימתית.

יש להיזהר בפירוש מידע זה היות וזה ניתוח רטרוספקטיבי וייתכן ולא זוהו כל הפקטורים הקשורים עם טיפול בחוסמי בטא.

J Am Coll Cardiol 2006;47:2462-2469 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן