CT Thin-Slice דומה ביעילותו לאנגיוגרפיה בזיהוי In-Stent Restenosis (מתוך nt J Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי Multidetector Computed Tomography (MDCT) מדויק מאוד בזיהוי In-Stent Restenosis ועשוי להיות מדויק יותר מאנגיוגרפיה קורונרית בחלק מהמקרים. 

החוקרים בדקו את קוטר הלומן בו הוכנס הסטנט בקרב 42 חולים שעברו MDCT של 16 חתכים.

מבין 61 הסטנטים שהושתלו, MDCT הצליח להעריך 42 (68.7%). MDCT היה מעט יותר מדויק במקרים של סטנטים בקוטר 3.5 מ”מ ומעלה (88.6%), אך פחות מדויק עבור סטנטים בקוטר 3 מ”מ ומטה (57.9%).

MDCT לא הצליח לאבחן היצרויות בסטנטים בקוטר 2.5 מ”מ, ולא יכל להעריך את הסטנטים עם ארטיפקטים מתכתיים. MDCT לא הצליח להעריך את קוטר הלומן בסטנטים עשויים מטנטלום או Bestent2, המכיל זהב.

כאשר השוו אותו עם הדיוק של אנגיוגרפיה קורונרית שנמצא במחקרים קודמים, החוקרים מצאו כי 16-Slice MDCT עשוי לזהות היצרות חוזרת בתוך-סטנט בדיוק גבוה יותר.

חשוב מכך, מדובר בשיטה מבטיחה להערכה בלתי-פולשנית של היצרות חוסרת בסטנט.

Int J Cardiol 2006;109:188-194.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן