קשה לאבחן הפרעת חרדה, אך היא מאוד ניתנת לטיפול

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של New England Journal of Medicine, עולה כי הפרעת חרדה היא נפוצה ויכולה לגרום לסימפטומים מאיימים, שדומים לאלה של מחלות לב, מחלות נשימה ובעיות גסטרו- אינטסטינליות.

למרות שקשה לאבחן הפרעת חרדה, זוהי הפרעה שניתן לטפל בה ורוב החולים מחלימים תוך 4-8 שבועות.

החוקרים מצאו של- 3-8% מהחולים המבקרים רופאים של רפואה ראשונית יש הפרעת חרדה. לרוב החולים הסובלים מהפרעה זו יש גורמים עיקריים היוצרים סטרס בחיים שלהם בתקופה של שנה לפני האבחון שלהם. לחולים, שיש להם קרובי משפחה עם הפרעה זו, יש סיכון יותר גבוה להפרעת חרדה.

הפרעת חרדה יכולה לגרום לסימפטומים כגון כאב חזה, כאב בטן, לב פועם, פעימות לב לא סדירות וקוצר נשימה. סימפטומי אזהרה אלה מובילים את החולים לעבור סיקור למחלות גופניות קשות כגון אוטם קרדיאלי.

באופן טיפוסי, הם עוברים בדיקות רפואיות רבות, לפני שהרופאים שלהם מאבחנים אותם כהלכה. הפרעת חרדה ניתנת לאבחון ולטיפול, חולים יכולים להירפא תוך 4-8 שבועות בעזרת טיפול בתרופות נוגדי דיכאון או בטיפול התנהגותי או בשילוב של שניהם.

הכנסת מקצועות בריאות הנפש ל Setting של רפואה ראשונית יכול להוביל רופאים לזהות יותר מהר ולטפל יותר ביעילות בחולים עם הפרעת חרדה, אפילו כשיש להם סימפטומים מאיימים. אבחנה מהירה זו יכולה לעזור לחולה ולקצץ בעלויות של בדיקות רפואיות מיותרות.

לדברי החוקרים, למרות שזה דורש כסף ומשאבים בכדי לאחד את צוות הרפואה הראשונית ומקצועות בריאות הנפש, טיפול יעיל יותר מוריד את העלויות בטווח הרחוק על ידי הורדה של ניצול מערכת הבריאות ובדיקות רפואיות מיותרות של חולים אלה.

לידיעה ב-Doctor’s Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן