ראיון בלעדי מיוחד עם פרופ’ שני, יו”ר ועדת הסל המתמודד מול הטענות המופנות לועדה שברשותו /מראיין בועז גנזבורג, עורך מינהל רפואי

בין החלטת הממשלה להקדים את סל 2007 ל-2006, ולאחר שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ולקראת הדיונים הקרובים של הועדה – יצאנו לשוחח עם פרופ’ שני, ואולי אף להתעמת עמו באשר לאופן עבודתה והרכבה של ועדת סל הבריאות שהוא עומד ברשותה.

להאזנה וצפייה בראיון – נא להקליק כאן.

כמה דברי פרשנות לתשובותיו של פרופ שני כפי שנאמרו בראיון:

על אופן קבלת ההחלטות בועדה ושיטת התעדוף – האסכולה הקיימת בועדה היא של חלוקת התקציב בין ההתמחויות השונות וקבלת הדירוג הפנימי של כל איגוד נוקב באשר לתרופות ולטכנולוגיות “שלו”.  אפשר כמובן להבין את הגישה הזו שבמידה מסויימת רוצה ליצור חלוקה שווה והוגנת בין חולים במחלות שונות, אך יש בה לדעתי כמה בעיות קשות.


  • אם המטרה היא להכניס לסל את התרופות עם העלות/תועלת הטובה ביותר – לא זו הדרך. אם התרופה שדורגה ע”י הקרדיולוגים כמס’ 4 היא עדיין בעדיפות (מבחינת עלות/תועלת) על תרופה מס’ 1 של הדרמטולוגים או האונקולוגים אז היא לא תכנס כי הוחלט להכניס את ה-3 התרופות הראשונות שכל איגוד הציע ?


  • האופן שבו כל איגוד מדרג אינו ברור גם. זה צריך להיות כן לפי עלות/תועלת, אך יש לנו “חשד” כבד שלא כך הדבר אלא מה שתופס יותר זה ה”חשיבות”, “פריצת הדרך” “הצלת חיים” שלעיתים אין בין הביטויים הללו לבין היעילות במונחי עלות/תועלת של התרופה דבר וחצי דבר. העובדה שהעולם האונקולוגי מתלהב מאוד מהרצפטין (ובצדק מבחינה רפואית) ומדרג אותה כתרופה החשובה ביותר, עדיין אין זה אומר שבמונחי עלות לשנת חיים זו התרופה ה”נכונה” ביותר. פעם היו אומרים שאסור לתת לגנרלים לנהל מדיניות לאומית (לא שזה עזר לנו…) – יכול להיות שצריך גם לאמר שאסור לתת לרופאים (עם כל הכבוד, וודאי שיש…) לבצע תעדוף שצריך לקחת בחשבון עלות/תועלת, או לחילופין לבקש את הדירוג שלהם על רקע נתוני/הערכות העלות/תועלת.


  • הטענה שאין QUALY לכל התרופות אינה תשובה מלאה. אם הועדה תדרוש מכל מגישי הבקשות להציג את הנתונים הללו – הנתונים יהיו זמינים. נכון שהם עלולים להיות מאוד בעיתיים – אך בין מדד כמותי שניתן לדון ולהתייחס אליו, ובין דירוג לא ברור וכמותי של רופאים מהתמחויות שונות, עדיף לדעתי להשתמש, עם כל ההסתייגויות והמגבלות במדד העלות/QUALY .


  • לעיוות שהוצג בשאלה באשר למחיר ההרצפטין לא ניתנה למעשה תשובה, מלבד הסכמה שמדובר בבעיה קשה…למיטב שפיטתי לועדת הסל, ובודאי לחלק מחבריה (ובעיקר הקופות) יש וצריך בהחלט מה לאמר בסוגייה זו. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהחליטה על הכללת ההרצפטין בסל באינדיקציה זו. לפחות מגיע למדינה שהמחיר שנקבע לתרופה לפני כמעט עשר שנים יעודכן חדות כלפי מטה בעקבות הרחבה כל כך משמעותית של שימוש בתרופה חשובה זו. 
  • תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

    שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

    מקור: JAMA Neurology
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|24/08/2026

    המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

    האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

    האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

    מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|27/05/2026

    ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

    שכיחות והשפעת פיברומיאלגיה חשודה בחולי ספונדילוארתריטיס אקסיאלית

    שכיחות והשפעת פיברומיאלגיה חשודה בחולי ספונדילוארתריטיס אקסיאלית

    מקור: American College of Rheumatology
    פרופ' שחף שיבר
    פרופ' שחף שיבר
    אין תגובות|16/03/2026

    מחקר זה בדק את שכיחותה של פיברומיאלגיה חשודה ואת השפעתה על מהלך המחלה, על הנכות ועל הטיפול בחולים הסובלים מספונדילוארתריטיס אקסיאלית (axSpA) לאורך תקופת מעקב של עשר שנים במסגרת מחקר הקוהורט DESIR

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן