ההשפעה של ניתוח מעקפים ללא מכונת לב-ריאה על תופעות קליניות, אנגיוגרפיות, נוירוקוגניטיביות ואיכות החיים

חולים שעברו OPCAB (off-pump coronary artery bypass) הראו פתיחות דומה של גרפטים, תוצאות קליניות יותר טובות, שהות יותר קצרה בבית החולים ותפקוד נוירוקוגניטיבי יותר טוב בהשוואה לחולים, שעברו ניתוח מעקפים קונבנציונלי תוך שימוש במעקף קרדיו-פולמונרי.

מטרת המחקר להשוות תופעות קליניות, אנגיוגרפיות, נוירוקוגניטיביות ואיכות החיים של OPCAB בהשוואה לניתוח מעקפים קונבנציונלי המשתמש במעקף קרדיו-פולמונרי.

במחקר השתתפו 168 נבדקים (27 נשים) שהיו צריכים לעבור ניתוח מעקף עורק קורונרי מבודד. המשתתפים חולקו רנדומלית לעבור ניתוח מעקפים קונבנציונלי תוך שימוש במעקף קרדיו-פולמונרי (n=84) או לעבור OPCAB (n=84), שבוצע על ידי מנתח אחד.

בדיקת אנגיוגרפיה בוצעה שלושה חודשים לאחר הניתוח. מבחנים נוירוקוגניטיבים בוצעו בנקודת ההתחלה, 6 שבועות ו- 6 חודשים לאחר הניתוח.

תופעות קליניות, ה- patency של הגרפט לאחר 3 חודשים, תפקוד נוירוקוגניטיבי לאחר 6 שבועות ולאחר 6 חודשים ובריאות הקשורה לאיכות החיים היו המשתנים, שנבדקו.

ה- patency של הגרפט הוערכה על ידי אנגיוגרפיה ב-151 חולים (89.9%) והייתה דומה בשני סוגי הניתוחים (risk difference -1%, 95% confidence interval -5% to 4%). חולים בקבוצת OPCAB הזדקקו לפחות עירויי דם (1.7 יחידות בהשוואה ליחידה אחת, P=0.02), למשך קצר יותר של הנשמה מלאכותית (7.7 שעות בהשוואה ל-3.9 שעות, P=0.03) ולשהות קצרה יותר בבית החולים (10.8 ימים בהשוואה ל-89 ימים). מדדים של תפקוד נוירוקוגניטיבי הראה הבדל משמעותי ב-3 מבחני זיכרון לאחר 6 שבועות וב-2 מבחני זיכרון לאחר 6 חודשים לטובת קבוצת ה- OPCAB

הערת המערכת : לסקירה נרחבת כולל הצגת סרטונים מאת עורך המדור ד”ר רם שרוני בנושא זה ניתן להקליק כאן

לידיעה ב-PubMed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן